Don't be shellfish...Share on Facebook
Facebook
0Tweet about this on Twitter
Twitter
Share on Google+
Google+
0Pin on Pinterest
Pinterest
0Email this to someone
email

“וּסְפַרְתֶּם לָכֶם, מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם, אֶת-עֹמֶר הַתְּנוּפָה: שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה; עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת, תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם; וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה, לַיהוָה” (ספר ויקרא)

בזמן שבית המקדש היה קיים, החלו לספור את העומר ביום בו הקריבו את קורבן עומר התנופה. הספירה מתחילה ממחרת השבת, דהיינו – ממוצאי יום ראשון של חג הפסח ועד לערב חג השבועות, הלאו הוא חג מתן תורה וכן היום החמישים לעומר. הספירה עצמה היא סוג של המתנה, אנו מחכים ומונים את הימים שעברו מאז ש”הקרבנו את קורבן העומר”, בציפייה לקבלת הימים שיבואו, לקבלת התורה מחדש במובן מסויים. הרי בארבעים ותשעת הימים הללו, מהרגע שבני ישראל יצאו ממצרים ועד למעמד הר סיני. העם היהודי עבר שינוי משמעותי ביותר מבחינה רוחנית. ואנו צריכים בזמן הספירה והציפייה, להשיג את הטוב, לחזור בתשובה, לגדול, להשתפר, ולהתקרב לקב”ה עד ליום בו נגיע אל הגאולה.

לכן, חשוב לציין, כי יש להקפיד לספור בכל יום ושלפני שסופרים מברכים: “ברוך אתה ה’ אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על ספירת העומר. אחת השאלות הנישנות בהקשר של ספירת העומר, היא כיצד לנהוג באם פספסנו לספור באחד הערבים. על כך הדעות חלוקות, אך באופן כללי ישנן דעות שסוברות כי ניתן למנות במהלך היום למחרת עם ברכה ויש כאלו שאומרים שניתן למנות , אך אין לברך. בכל מקרה, באם אדם פספס לגמרי יום אחד של ספירה, הוא צריך להמשיך למנות ללא ברכה.

מנהגי אבלות ול”ג בעומר

בנוסף, ישנם מנהגי אבלות בספירת העומר, לזכרם של 24 אלף תלמידיו של רבי עקיבא, שמתו ממגיפה בתקופה זו בין חג הפסח לחג השבועות.

המנהגים הם:
1. לא מתחתנים במהלך תקופה זו.
2. לא מסתפרים ומתגלחים בתקופה זו.
3. לא רוכשים בגדים חדשים.
4. ממעטים בשמחה, לא מאזינים למוזיקה וכו’.

יחד עם זאת, ישנם כאלו הנוהגים להתגלח ולהסתפר בראש חודש אייר. גם לגבי קיום חתונה ישנם מנהגים שונים בין עדות המזרח לעדות אשכנז.

הסיבה למגיפה בה נהרגו תלמידו של רבי עקיבא, הינה מכיוון שהם אינם נהגו בכבוד אחד כלפי השני. מה שמתייחס למה שאמרנו בהתחלה, שעלינו להתאמץ ולהשתדל ובמיוחד בימים אלו עלינו לאהוב ולכבד את הזולת. הרי רק לאחרונה קראנו בפרשת השבוע את הפסוק ” לא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ”, וכידוע, דרש רביע עקיבא ” ואהבת לרעך כמוך – זה כלל גדול בתורה”.

למרות המנהגים הללו, ידוע כי בל”ג בעומר אנו נוהגים לשמוח, וביום זה קרו מספר דברים חשובים בהיסטוריה היהודית:

 

1. המגיפה פסקה ותלמידיו של רבי עקיבא הפסיקו למות.
2. ביום זה נפטר הרשב”י הקדוש – מחבר ספר הזוהר ותלמידו של רבי עקיבא. ואמר לתלמידיו לפני שנפטר, שיש לשמוח ביום זה וגילה להם את סודות התורה הקדושים.

באשר לסיבה שבגללה אנו מדליקים מדורות – ידוע כי התורה נמשלה לאש וסודותיו הגדולים שגילה הרשב”י, הם זכות גדולה וגילוי מיוחד ביותר. ועל כן נוהגים להדליק מדורות לזכרו, להפצת האור למרחקים. סיבה נוספת להדלקת המדורות היא , שבזמן מרד בר כוכבא (אשר רבי עקיבא לקח בו חלק) נהגו להדליק מדורות בכדי להודיע על מרד ובכדי לבשר על ניצחונות.

לסיכום, בזמן ספירת העומר עלינו לשאוף לתקן את מידותינו ולהרבות בחסדים, להרבות אחדות בעם ולשמוח ולרקוד בל”ג בעומר ולזכור שעלינו להתקדם צעד אחר צעד לעבר הגאולה.

“רבונו של עולם מלא רחמים, זכנו בחסדיך העצומים לקים מצות ספירת העומר בזמנו בקדושה גדולה ובהתעוררות נפלא ונורא, שנזכה להתעורר על ידי קדושת מצוה נוראה הזאת לשוב אליך באמת, ולצאת מכל טומאותינו, לבער מקרבנו כל מיני טמאות וזוהמות שנדבק בנו על ידי מעשינו הרעים”

מערכת אלי עזור לי

Don't be shellfish...Share on Facebook
Facebook
0Tweet about this on Twitter
Twitter
Share on Google+
Google+
0Pin on Pinterest
Pinterest
0Email this to someone
email