לכבוד בואו של חג החנוכה שיבוא עלינו לטובה בעזרת השם, ביום ראשון הקרוב. הכנו לכם באלי עזור לי פוסט מלא ב-אור.
זמני החג:
• נר ראשון, יום א’, כ”ד ב- כסלו 6.12.15.
• נר שמיני, יום א’, א’ ב- טבת 13.12.15.
“כשנכנסו יוונים להיכל, טימאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן, שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד. נעשה בו נס והדליקו בו שמונה ימים” (מסכת שבת כ”א)
חז”ל מלמדים אותנו aימי חנוכה הינם ימים בו אנו מודים ומהללים את הקב”ה, על כל הניסים והנפלאות שהוא עשה עמנו בעבר וכן על הניסים והנפלאות שהוא עושה עמנו בהווה, בכל יום ויום. רבי נחמן אומר (ליקו”מ ח”ב, ב) “שעיקר שעשוע עולם הבא הם התודה וההודאה, כי על ידי זה סמוכים וקרובים אליו יתברך(ליקוטי מוהר”ן ח”ב, ב). הניסים וההשגחה הפרטית, מתייחסים כמובן אלינו כעם – ניצחון המכבים על הרומאים, מעטים מול רבים וכו’. ובפן האינדיבידואלי- מצוות הדלקת נרות בכל בית ובית (גם נשים מחויבות במצווה זו), מרבים בצדקה וכו’. זמן הדלקת נרות הוא זמן הידוע כסגולה, וזוהי שעת רצון גדולה מאוד בפני הקב”ה. הודאה זו באה לידי ביטוי גם בכך שאנו מוסיפים את התפילה “על הניסים” (אותה מתפללים רק בחנוכה ובפורים), הן בתפילות העמידה והן בברכת המזון.
ניתן להסתכל על ניצחון המכבים את היוונים, כניצחון האישי שלנו על היצר הרע, על מידת התאווה ועל הפיתוי להתרחק מהאור. אך עלינו להתבונן עמוק עמוק פנימה ולמצוא את “פך השמן”, את הדלק, את מנוע הבעירה ובקיצור את הטוב שיש בנו. עלינו להתחשב בכל מעשה טוב “קטן” שאנו זוכים ומצליחים לקיים. כך, אנו נצליח להצית את החנוכייה שבליבנו ולהאיר עצמנו ואת סביבתנו וכל המעשים “הקטנים” יהפכו לאור גדול שמאיר את הכל. שכן, אחת המצוות היא של חנוכה הינה פרסום הנס, דהיינו פרסום האור, ולהראות לכולם את הטוב שהקב”ה מפיץ בעולמנו. ומי שייראה את “פרסומא ניסא” יתעורר בליבו ויחפש את “פך השמן”. ומתוך כך נזכה להיות “הארה לדורות”, שתהפוך להיות הארה כללית כל הזמן לעבודת השם.
חנוכה וחינוך
רבי נתן מברסלב (תלמידו הגדול של רבי נחמן), אומר לנו כי חנוכה זו לשון חינוך, כי בעצם ביכולתו לחנך אותנו, ללמדנו, על מהות והתנהלות מלחמת היצר, המתנהלת בין האדם החפץ בטוב ובין הרע החפץ ללכדו ברשת (ליקוטי הלכות, אוה”ח, חנוכה א).
הייונים כידוע, רצו שנתרחק מעבודת השם ו”שנתיוון”, הם גזרו על ביטול שמירת השבת ועל מצוות המילה, ורצו להחיל עלינו עבודה זרה. אך יהודה המכבי לא נכנע להם, וכך נוצר מרד החשמונאים המפורסם. למעשה האדם צריך להילחם בעבודה הזרה ולהתגבר עליו ורק אז הוא יוכל להדליק את הנרות. החינוך כאן הוא למעשה החינוך העצמי לעבודת הקדוש ברוך הוא ושמירת מצוותיו. בנוסף ישנו את החינוך לילדנו, שכן, ההודאה מתחילה אצל כל איש בביתו, ועלינו לחנך את ילדנו להכרת התודה.
ונזכור תמיד שמעט מן האור דוחה הרבה מן החושך כי אור החנוכה הגדול שיורד עלינו, אור הנרות, מסמל את חיינו הרוחניים. והוא כולל בתוכו את המלחמה ואת הניצחון, ואת הכוח של “פך השמן הקטן” שנותן לנו בדיוק מה שאנו צריכים – נקודה אחת טובה, מעשה קטן, שממנו נצמח ונתעלה. כי זהו האור הנצחי, אותו אור שמבקש להתגבר על היצר.
” ריבונו של עולם עזרנו ברחמיך הרבים, שנזכה לקיים מצות הדלקת נר חנוכה בזמנו – בשלמות כראוי, בקדושה ובטהרה, ובכונה גדולה ועצומה כראוי…. ויאירו לפניך אור קדושת מצותנו בכל העולמות כולם.
ונזכה לתקן כל העולמות כולם, על ידי קיום מצוה נפלאה זו של נרות החנוכה”
Trackbacks/Pingbacks