בפעם הקודמת אלי עזור לי הציג את פרשת השבוע בא- לקריאה לחצו כאן
פרשת השבוע, שנקראת בסמיכות לחג הט”ו בשבט, מתחילה בעזיבתם של בני ישראל את מצרים ובצאתם למסע לארץ ישראל ולקבלת התורה בהר סיני. הקב”ה מלווה את כמובן את בני ישראל : “וַיהוָה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן, לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ, וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ, לְהָאִיר לָהֶם–לָלֶכֶת, יוֹמָם וָלָיְלָה” (פרק י”ג, פסוק כ”א). הקב”ה מערים על פרעה ולוקח את בני ישראל לכיוון ים סוף, בכדי לגרום לפרעה לחשוב שהם לכודים, ושהוא ירדוף אחריהם. ואכן פרעה רודף אחריהם : “וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם, וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל-הַיָּם, כָּל-סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה, וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ–עַל-פִּי, הַחִירֹת, לִפְנֵי, בַּעַל צְפֹן” (פרק י”ד, פסוק ט’).
בני ישראל מצידם מגיבים בבהלה ואז משה מבטיח להם כי יראו את ישועת השם, וכאן מגיע הנס הגדול – קריעת ים סוף : “וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת-יָדוֹ, עַל-הַיָּם, וַיּוֹלֶךְ יְהוָה אֶת-הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל-הַלַּיְלָה, וַיָּשֶׂם אֶת-הַיָּם לֶחָרָבָה; וַיִּבָּקְעוּ, הַמָּיִם. וַיָּבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם, בַּיַּבָּשָׁה; וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה, מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם. (פרק י”ד, פסוק כ”א- כ”ב). בעוד שבני ישראל חוצים את הים, המצרים טובעים בים.
שירת הים והמן היורד מהשמיים
“אָז יָשִׁיר-מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לַיהוָה, וַיֹּאמְרוּ, לֵאמֹר: אָשִׁירָה לַיהוָה כִּי-גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם” (פרק ט”ו, פסוק א’). בעקבות הנס הגדול בני ישראל פצחו בשיר הודיה לקב”ה, והשיר מתאר את הנס הגדול, את כוחו של הקב”ה ואת הפחד של כל העמים. הנשים גם כן מצטרפות לשירה בהנהגתה של מרים הנביאה.
“וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן-הַשָּׁמָיִם; וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ, לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם-לֹא” (פרק ט”ז, פסוק ד’). לאחר כחודש שהם שוהים במדבר בני ישראל מתלוננים והקב”ה מוריד עליהם את המן במשך 40 שנה, עד כניסתם לארץ ישראל. המסע ממשיך ואיתו התלונות והפעם העם מלין על חוסר מים. משה מכה בסלע ויוצאים ממנו מים לשתייה. היעדר האמונה מביאים לכך שבסוף הפרשה בני ישראל נאלצים לצאת למלחמה מול עמלק והם גוברים עליהם בכוח האמונה ובזכות ההשגחה של הקב”ה. בתום המלחמה הקב”ה אומר לבניו: “מָחֹה אֶמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם”.
.מערכת אלי עזור לי
Trackbacks/Pingbacks