Don't be shellfish...Share on Facebook
Facebook
0Tweet about this on Twitter
Twitter
Share on Google+
Google+
0Pin on Pinterest
Pinterest
0Email this to someone
email

“וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם” (פרק כ”ה , פסוק א’). פרשת השבוע עוסקת בבניית המשכן לפי ציווי הקב”ה את בני ישראל: ” וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם: זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת” (פרק כ”ה , פסוק ג’). התרומות כוללות מגוון חומרים כגון: כגון כסף, זה ונחושת וכן אבני חן, עצים, עורות של בע”ח ועוד שבעזרתם ייבנה המקדש וכליו. סדר הכלים מופיע בזה אחר זה לפי ציווי הקב”ה: “כְּכֹל, אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו; וְכֵן, תַּעֲשׂוּ” (פרק כ”ה , פסוק ט’).

תחילה מצווים לבנות את ארון הברית ולצפות אותו בזהב ולעטרו אותו בכרובים, הארון ימוקם בקודש הקודשים ובו יימצאו לוחות הברית אותם קיבל משה. הקב”ה אף אומר כי יתגלה מתוך הארון: “וְנוֹעַדְתִּי לְךָ, שָׁם, וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים, אֲשֶׁר עַל-אֲרוֹן הָעֵדֻת–אֵת כָּל-אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל” (פרק כ”ה , פסוק כ”ב). אח”כ מצווים בבניית שולחן לחם הפנים ומנורת המקדש העשויה כולה מזהב טהור: וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת, זָהָב טָהוֹר; מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה, יְרֵכָהּ וְקָנָהּ, גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ, מִמֶּנָּה יִהְיוּ” (פרק כ”ה,פסוק ל”א). לאחר מכן מופיע פירוט הכנת יריעות המשכן ואת מבנה המשכן העשוי מעץ שיצופה בזהב.

וְעָשִׂיתָ פָרֹכֶת, תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי–וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר; מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב יַעֲשֶׂה אֹתָהּ, כְּרֻבִים: וְנָתַתָּה אֶת-הַפָּרֹכֶת, תַּחַת הַקְּרָסִים, וְהֵבֵאתָ שָׁמָּה מִבֵּית לַפָּרֹכֶת, אֵת אֲרוֹן הָעֵדוּת; וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת, לָכֶם, בֵּין הַקֹּדֶשׁ, וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים” (פרק כ”ו , פסוק ל”א ו-ל”ג). הפרוכת למעשה מפרידה בין קודש הקודשים בו יעמוד ארון הברית לבין היכל המשכן, בו יימצאו מנורת המקדש, שולחן הפנים ומזבח הזהב עליו מקטירים את הקטורת (ציווי בניית מזבח זה יצוין בהמשך בפרשת תצווה). אח”כ מופיע ציווי בניית מזבח הנחושת עליו יקריבו קרבנות.הפרשה מסתיימת בציווי בניית חצר במשכן: “וְעָשִׂיתָ, אֵת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן–לִפְאַת נֶגֶב-תֵּימָנָה קְלָעִים לֶחָצֵר שֵׁשׁ מָשְׁזָר, מֵאָה בָאַמָּה אֹרֶךְ, לַפֵּאָה, הָאֶחָת” (פרק כ”ז, פסוק ט’). בחצר הוקרבו הקרבנות ומיקמו בה את מזבח הנחושת ואת הכיור ששימש את הכוהנים לרחצה טרם עבודתם בבית המקדש (ציווי בניית הכיור מצוין בפרשת כי-תשא).

Don't be shellfish...Share on Facebook
Facebook
0Tweet about this on Twitter
Twitter
Share on Google+
Google+
0Pin on Pinterest
Pinterest
0Email this to someone
email