בפעם הקודמת עסקנו בפרשת תרומה ספר שמות
פרשת השבוע מתחילה בציווי של הקב”ה לאסוף תרומה “מחצית השקל מכל בן עשרים ומעלה: ” זה יִתְּנוּ, כָּל-הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים–מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ: עֶשְׂרִים גֵּרָה, הַשֶּׁקֶל–מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, תְּרוּמָה לַיהוָה” (פרק ל’ , פסוק י”ג). עוד כתוב “הֶעָשִׁיר לֹא-יַרְבֶּה, וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט, מִמַּחֲצִית, הַשָּׁקֶל”. מטרתה של התרומה הינה עבור בניית המשכן, והכוונה היא שכולם ייתנו סכום שווה וכך תרומתם תהיה זהה לבניית המקדש. בהמשך הפרשה מפרטת את בניית כיור הנחושת, את שמן וכן את ציווי הקטורת. הקב”ה מצווה על משה למנות את בצלאל בן חורי לעמוד בראש ביצוע מלאכת המשכן.
לוחות הברית וחטא העגל
הפסוקים שבאים לפני קבלתו של משה את לוחות הברית מציינים את חשיבותה של שמירת השבת: ” שָׁמְרוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת-הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם, בְּרִית עוֹלָם בֵּינִי, וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל–אוֹת הִוא, לְעֹלָם: כִּי-שֵׁשֶׁת יָמִים, עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ” (פרק ל’א , פסוק י”ז). אזכור זה מגיע בתום ציווי מלאכת המשכן, בשביל להזכיר לבני ישראל שלא יעבדו בשבת וששמירת השבת הינה ברית בין עם ישראל לקב”ה.
משה מקבל את לוחות הברית : ” וַיִּתֵּן אֶל-מֹשֶׁה, כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי, שְׁנֵי, לֻחֹת הָעֵדֻת–לֻחֹת אֶבֶן, כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים” (פרק ל’א , פסוק י”ח). משה עולה להר סיני ובני ישראל מחכים לו ורואים כי הוא מתעכב לרדת והם פונים לאהרון. אהרון משיב להם שיביאו לו את כל נזמי הזהב אשר ברשותם :” וַיִּקַּח מִיָּדָם, וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט, וַיַּעֲשֵׂהוּ, עֵגֶל מַסֵּכָה; וַיֹּאמְרוּ–אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם” (פרק ל’ב , פסוק ד’). קב”ה פונה אל משה ואומר לו : “לֶךְ-רֵד–כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ” , לפני שמשה יורד אל העם הוא מתפלל אל הקב”ה שלא ישמיד את בני ישראל.
משה יורד אל העם שובר את לוחות הברית ומשמיד את העגל
. אח”כ משה מצווה לבנות עוד שני לוחות והקב”ה מתגלה אליו והחוטאים בחטא העגל נענשים. הפרשה מסתיימת עם עלייתו של משה להר סיני שם לא אכל ולא שתה במשך ארבעים יום וארבעים לילה “וַיִּכְתֹּב עַל-הַלֻּחֹת, אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית–עֲשֶׂרֶת, הַדְּבָרִים” ושכמשה יורד שוב אל העם, קורן עורו מקדושת הקב”ה “וְרָאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶת-פְּנֵי מֹשֶׁה, כִּי קָרַן, עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה; וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת-הַמַּסְוֶה עַל-פָּנָיו, עַד-בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ” (פרק ל’ד ,פסוק ל”ה).
מערכת אלי עזור לי
Recent Comments