פרשת השבוע- אחרי מות, ספר ויקרא

by azorlieli | Apr 27, 2016 | כללי, פרשת השבוע

בפרשה הקודמת עסקנו בפרשת מצורע
פרשת השבוע נפתחת בפסוק: “וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה, אַחֲרֵי מוֹת, שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן–בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי-יְהוָה, וַיָּמֻתוּ” (פרק ט”ז, פסוק א’). כאמור בפרשת שמיני, שני בניו של אהרון נדב ואביהוא חטאו ולכן מתו. בחלקה הראשון, הפרשה מתייחסת לעבודתו של הכהן הגדול בקודש הקודשים ביום הכיפורים, ולכן מתחילה מתחילה באזכור זה. המשמש תמרור ומדגיש שפרט ליום הכיפורים, אסור בשום פנים ואופן להתקרב לקודש הקודשים. כמו כן, עבודת הכהן ביום הכיפורים שונה משאר ימות השנה והיא נעשית כאשר הכהן הגדול לובש בגדים לבנים (ולא זהב). ובנוסף מקריב הכוהן הגדול שעיר לקב”ה ושעיר לעזאזל – הבא לכפר על עונותיהם של כלל בני ישראל. ובנוסף התורה מזכירה לנו את שיום הכיפורים הינו שבתון מוחלט: “כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם: מִכֹּל, חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי יְהוָה, תִּטְהָרוּ; שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם–חֻקַּת, עוֹלָם” (פרק ט”ז, פסוקים ל’- ל”א).

חשיבות הקרבת הקורבנות רק בבית המקדש

לאחר ציון יום הכיפורים, הפרשה מציינת כי את הקורבנות יש להקריב בבית המקדש בלבד ולא מחוצה לו. שכן, חלק חשוב מטקס הקרבת הקורבן הינו התזת הדם על המזבח, כחלק מכפרתו לש מקריב הקורבן. ומי שמקריב קורבן ושופך את הדם מחוץ לבית המקדש, כאילו שפך דם של אדם ודינו כרת, “וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא, מֵעַמָּיו”. באותו הקשר התורה אוסרת עלינו לאכול או לשתות את דם הקורבנות: “וְאִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל, וּמִן-הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם, אֲשֶׁר יֹאכַל, כָּל-דָּם–וְנָתַתִּי פָנַי, בַּנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת אֶת-הַדָּם, וְהִכְרַתִּי אֹתָהּ, מִקֶּרֶב עַמָּהּ” (פרק י”ז, פסוק י’).

בחלקה האחרון הפרשה מפרטת מספר איסורים ובהם: איסור גילוי עריות: “אִישׁ אִישׁ אֶל-כָּל-שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ, לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה אֲנִי, יְהוָה” (פרק י”ח, פסוק ו’), איסור משכב זכר: “וְאֶת-זָכָר–לֹא תִשְׁכַּב, מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה: תּוֹעֵבָה, הִוא” (פרק י”ח, פסוק כ”ב). ואיסור משכב בהמה: בְכָל-בְּהֵמָה לֹא-תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ, לְטָמְאָה-בָהּ” (פרק י”ח, פסוק כ”ג). התורה מציינת ומזהירה : “כִּי בְכָל-אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם” וכי חטאים חמורים אלו יכולים להביא למצב בו בני ישראל יגורשו מארצם: “וְלֹא-תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם, בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ” לכן בני ישראל מחויבים בקדושה זו ומחויבים לעשות כפי דבר הקב”ה.

מערכת אלי עזור לי

חג הפסח – זמן חירותנו, זמן גאולתנו

by azorlieli | Apr 21, 2016 | כללי, מנהגים, פסח

חג הפסח

בעוד מספר ימים נשב סביב השולחן, נערוך את הסדר, נשיר מה נשתנה וחד גדיא, נשתה 4 כוסות של יין ונספר על יציאת מצרים, “וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח”. נכון שבכל יום אנו מזכירים את יציאת מצרים בתפילות, אך בליל הסדר חלה החובה לדבר ולספר” והגדת לבנך”/ כמו כן, הכוונה היא לספר לילדים, לדור ההמשך על הניסים והשפטים שעשה הקב”ה במצרים, על קריעת ים סוף על עשרת המכות וכו’.

“עבדים היינו לפרעה במצרים עתה בני חורין”, למעשה, עד שהקב”ה לא גאל אותנו והוציאנו ממצרים בני ישראל היו משועבדים לפרעה ועבדו בפרך. בני ישראל יצאו מהרע אל הטוב, מן השקר אל האמת ומגלות לגאולה והם יצאו ברכוש גדול כשידם על העליונה. אם כן, נשאלת השאלה כיצד ניתן להיות בניו חורין באמת בימינו אנו, במיוחד כאשר אנו חיים במצב תמידי של איום ולחץ וכפי שכתוב באגדה “בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו”.

רבי נחמן אומר

ננסה לבאר את העניין ע”י התייחסות לדבריו של רבי נחמן בהקשר של יציאת מצרים בספרו ” ליקוטי הלכות” : “וְזֶה הָעִנְיָן שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם נַעֲשֶׂה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וּבְכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן, כִּי בְּכָל עֵת שֶׁהָאָדָם מְשֻׁקָּע, חַס וְשָׁלוֹם, בְּגָלוּת הַנֶּפֶשׁ כָּל אֶחָד כְּפִי שֶׁנִּתְפַּס בַּעֲווֹנוֹתָיו וּבְתַאֲווֹתָיו, רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְיֵשׁ לִפְעָמִים שֶׁהָאָדָם מְשֻׁקָּע בְּגָלוּת הַנֶּפֶשׁ כָּל כָּךְ עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת לוֹ שׁוּם עֵצָה קְדוֹשָׁה אֵיךְ לָצֵאת מִן הַחֹשֶׁךְ וְהַגָּלוּת, .. אֲבָל כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה לַחֲמֹל עָלָיו וּלְגָאֳלוֹ וּלְהַנְטוֹתוֹ לִתְחִיָּה לְהַכְנִיס בּוֹ הִתְעוֹרְרוּת לִתְשׁוּבָה לְבַל יִהְיֶה נִדְחֶה חַס וְשָׁלוֹם, אָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר בְּדַעְתּוֹ עֶצֶם הָאֱמֶת.. וְעַל-יְדֵי עֶצֶם הָאֱמֶת זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה.. כִּי אַחַר יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁאָז זָכוּ לְעֶצֶם אוֹר הָאֱמֶת, אֲבָל לֹא הָיָה הָאוֹר כִּי אִם לְפִי שָׁעָה כַּמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת, רַק אַחַר כָּךְ זוֹכִין עַל-יְדֵי הַסְּפִירָה לְהַמְשִׁיךְ אוֹר הָעֵצוֹת בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה”.

בני ישראל עברו דרך ארוכה, “אכלו מרורים” עד לגאולה, אך אז הגיע האור האמיתי שגאל אותם ואח”כ הם המתינו עד לקבלת התורה וההגעה לארץ ישראל הקדושה. שכן אותו אור אמת ושופע היורד עלינו בפסח, הוא שיאפשר לנו לצאת הן מהגלות הכללית של עם ישראל והן מהגלות הפנימית שכל אחד מאיתנו שרוי בה. אך עלינו ללכת צעד צעד, שלב אחר שלב ולדבוק בקב”ה ובתורתו , עלינו לזכור כי יש לנו את החופש לבחור בשמחה ולא בעצב ואנו צריכים לנקות היטב את החמץ מקרבנו – שהוא למעשה כל המידות הרעות והעוונות אשר מרחיקים אותנו מן הגאולה. הרי החירות בסופו של דבר היא החירות הרוחנית, החירות של הנפש ואמרו חכמינו ” אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה”.

כנגד ארבעה בנים דיברה התורה

ניתן לומר כי ארבעת הבנים – חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול נמצאים עמוק בנפשנו ובאישיותנו המורכבת ממכלול תחושות ורגשות. בנוסף, ארבעת הבנים הם כנגד ארבעה לשונות של גאולה והם : ” “והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי”. תחילה הרשע יוצא נגד הגאולה, אח”כ הוא מוכן לקבל את האמונה אך אינו יודע לשאול, בהמשך הוא תם המתעניין באופן סתמי ולבסוף הוא נעשה חכם הלומד את התורה. בדיוק כפי שציינו קודם שעלינו להתקדם בשלבים בכדי לזכות בגאולה. ובכדי שנזכה להיות בני חורין אל לנו להתעלם משאר הבנים, שכן רק כאשר נכיר ונלמד לזהות ולאזן בין ארבעת הכוחות האלו, נוכל לזכות לחירות האמיתית שתוביל אותנו אל עבודת השם יתברך.

אנו מאחלים לכם פסח כשר ושמח,

מערכת אלי עזור לי

פרשת השבוע- מצורע, ספר ויקרא

by azorlieli | Apr 14, 2016 | כללי, פרשת השבוע

בשבוע שעבר עסקנו בפרשת תזריע ספר ויקרא
“זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע, בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ: וְהוּבָא, אֶל-הַכֹּהֵן” (פרק י”ד, פסוק ב’). כך נפתחת פרשת מצורע, אשר מפרטת את דיני המצורע ועוסקת בדיני טומאה וטהרה. הפרשנים מלמדים אותנו כי נגע הצרעת מופיע אצל אדם אשר דיבר לשון הרע או חטא בחטא הגאווה ובצרות עין. עונשו של המצורע הינו להיות בדד, להיות לבד מחוץ למחנה. בכדי לטהר את המצורע יש לקחת שתי ציפורים ושני ואזוב: “וְצִוָּה, הַכֹּהֵן, וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי-צִפֳּרִים חַיּוֹת, טְהֹרוֹת; וְעֵץ אֶרֶז, וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב” (פרק י”ד, פסוק ב’). הסיבה שלוקחים שתי ציפורים היא מכיוון שהנגע כאמור מופיע בגלל לשון הרע-פטפוטי דברים וכך גם הציפורים שמפטפטות בציוץ וצפצוף קל והן יטהרו את הנגע. האזכור של שני ואזוב הוא כנגד חטא הגאווה, דהיינו שהאדם ישפיל את עצמו מגאוותו כתולעת השני וכעץ האזוב.

החלק השני-מצורע

בחלקה השני, מתייחסת הפרשה לנגע הצרעת בבית ומדובר בבית עשוי אבנים: ” כִּי תָבֹאוּ אֶל-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה; וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת, בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם” (פרק י”ד, פסוק ל”ד). נגע הצרעת בבית הינו סימן אזהרה, המלמד אותנו כי עלינו לחזור למסלול ולחזור בתשובה. כאשר לאדם יש את נגע הצרעת בביתו, עליו לקרוא לכהן הגדול, והכן מחליט האם על הבית להיות בהסגר במשך שבעה ימים. באם הבית לא מטהר, יש להרוס את הבית ולזרוק את ההריסות מחוץ לעיר: “וְחִלְּצוּ אֶת-הָאֲבָנִים, אֲשֶׁר בָּהֵן הַנָּגַע; וְהִשְׁלִיכוּ אֶתְהֶן אֶל-מִחוּץ לָעִיר, אֶל-מָקוֹם טָמֵא”. אם הבית נרפא, מטהרים אותו כפי שמטהרים את המצורע.

החלק האחרון בפרשה מתייחס לטומאת זב, טומאת הוצאת זרע לבטלה וטומאת נידה ומכיוון שהזב והזבה מטמאים את כל אשר בא איתם במגע, יש לטהרם על ידי רחיצה במים: “וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בְּמַיִם חַיִּים, וְטָהֵר”. בהקשר זה ניתן להבין מדוע נמשלה התורה למים, הרי המים מטהרים ומחיים את האדם וכך גם התורה, מחייה אותנו, משקה אותנו, מרחיקה אותנו מן הצרות ומן הנגעים הרעים, מצמיחה אותנו ועוזרת לנו להירפא ולהיטהר.
“וְהִזַּרְתֶּם אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִטֻּמְאָתָם; וְלֹא יָמֻתוּ בְּטֻמְאָתָם, בְּטַמְּאָם אֶת-מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם”

מערכת אלי עזור לי

פרשת השבוע- תזריע, ספר ויקרא

by azorlieli | Apr 7, 2016 | כללי, פרשת השבוע

בפעם הקודמת עסקנו בפרשת שמיני ספר ויקרא
פרשת השבוע נקראת לרוב ביחד עם הפרשה העוקבת “מצורע”, אך מכיוון שאנו בשנה מעוברת, קוראים את הפרשה לבד. פרשת תזריע ממשיכה עם דיני הטומאה והטהרה ומתחילה בפסוק: “וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר; דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ, וְיָלְדָה זָכָר–וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים, כִּימֵי נִדַּת דְּו‍ֹתָהּ תִּטְמָא” (פרק י”ב, פסוקים א’-ב’). התורה מתייחסת כאן לדיני טומאת היולדת ומבחינה בין לידת זכר ללידת נקבה, וכאשר נולד בן יש למול אותו ביום השמיני. בתום ימי הטומאה היולדת מביאה קורבן: ו”ּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ, לְבֵן אוֹ לְבַת, תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן-שְׁנָתוֹ לְעֹלָה, וּבֶן-יוֹנָה אוֹ-תֹר לְחַטָּאת–אֶל-פֶּתַח אֹהֶל-מוֹעֵד, אֶל-הַכֹּהֵן” (פרק י”ב, פסוק ו’). באם היילוד הוא זכר, הקורבן מובא לאחר ארבעים יום ובאם זו נקבה, הקורבן מובא לאחר שמונים יום.

נגע הצרעת

“אָדָם, כִּי-יִהְיֶה בְעוֹר-בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ-סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת, וְהָיָה בְעוֹר-בְּשָׂרוֹ, לְנֶגַע צָרָעַת–וְהוּבָא אֶל-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, אוֹ אֶל-אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים” (פרק י”ג, פסוק ב’). הצרעת הינה למעשה כתמים/פצעים המופיעים על העור, או שינוי בצבעו של העור או השיער. וכאשר אדם חושש כי יש לו צרעת, עליו לגשת לכהן, בכדי שזה ייבחן את מצבו. במידה והכהן לא מכריע בדינו של החולה כי הינו חולה צרעת, החולה נמצא בהסגר במשך שבוע :” וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת-הַנֶּגַע, שִׁבְעַת יָמִים”. באם הכוהן החליט כי אכן מדובר בצרעת, האדם הנגוע יורחק מן המחנה : ” כָּל-יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בּוֹ, יִטְמָא–טָמֵא הוּא: בָּדָד יֵשֵׁב, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ” (פרק י”ג, פסוק מ”ו). הלכות הטהרה של הנגוע מתוארות בפרשה הבאה – מצורע.

לאחר מכן הפרשה מתייחסת לנגע הצרעת המופיע בבגדים: “וְהַבֶּגֶד, כִּי-יִהְיֶה בוֹ נֶגַע צָרָעַת”. כאשר הכוהן מבחין כי יש נגע בבגדים הוא שם אותם בבידוד : “וְרָאָה הַכֹּהֵן, אֶת-הַנָּגַע; וְהִסְגִּיר אֶת-הַנֶּגַע, שִׁבְעַת יָמִים” (פרק י”ג, פסוק נ’). באם הנגע מתפשט, הבגד נחשב לטמא ויש לשרוף אותו. ובחלק מן המקרים, הכהן מצווה לכבס את הבגד, או לקרוע את החלק הנגוע מן הבגד. “זֹאת תּוֹרַת נֶגַע-צָרַעַת בֶּגֶד הַצֶּמֶר אוֹ הַפִּשְׁתִּים, אוֹ הַשְּׁתִי אוֹ הָעֵרֶב, אוֹ, כָּל-כְּלִי-עוֹר–לְטַהֲרוֹ, אוֹ לְטַמְּאוֹ” (פרק י”ג, פסוק נ”ט).

מערכת אלי עזור לי

אביב הגיע פסח בא

by azorlieli | Apr 6, 2016 | כללי, מנהגים

“שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ. כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם תֹּאכְלוּ מַצּוֹת”

חג הפסח

חג הפסח נמצא ממש מעבר לפינה ואיתו גם ההכנות הרבות, הניקיונות, ההתלבטות השנתית היכן לערוך את הסדר ובקיצור הרבה עבודה. אך בשונה מחגים אחרים, בחג המצות כמעט כל התפריט שלנו משתנה, וההקפדה על הניקיונות בדגש על הכשרת המטבח וכל מה שכרוך בכך, תופסת משקל רב בהכנות לחג. כמובן שלכל עדה יש את המנהגים שלה, לגבי מה שמותר ואסור לאכול. אך בשורה התחתונה, המטרה של כל ההכנות הללו היא להוציא את החמץ מקרבנו – הן מהבחינה הפיזית (מכירת חמץ, ביעור חמץ וכו’) והן מבחינה פנימית רוחנית, דהיינו מעין ניקיון נפש פנימי של כל “הפירורים והשאריות” שמונעים מאיתנו להיות בני חורין באמת.

אז כדי שתוכלו לנקות ולהתנקות כמו שצריך לקראת החג, הכנו לכם מדריך קצר עם ההכנות הנדרשות לחג:

• ניקיון הבית – הדבר הראשון והמובן מאליו הינו ניקיון הבית. יש לנקות באופן יסודי ביותר את הבית, שטיחים, ריצפה, ספות, חדרים וכמובן את המטבח, שאותו כדאי לנקות לאחר שסיימתם עם כל השאר. עוד בנוגע למטבח,יש לשפוך בשיש וכן בכיור מים רותחים, לאחסן את כל מה שבחזקת “חמץ” (כלים, מוצרי מזון שאינם חמץ גמור וכו’ בארונות נפרדים וסגורים) ולשים חוצץ ולצפות את השיש, המדפים והמדפים במקרר, בנייר כסף/שקיות ניילון וכו’. מכיוון שאסור שיהיה ברשותנו חמץ כלל וכלל, יש להקפיד לנקות גם את הרכב, משרד/חנות הנמצאת בבעלותכם או סביבת עבודה בה אתם עשויים להימצא בחג וכו’.

• הגעלת כלים – בכדי להכשיר את הכלים השונים בהם אנו משתמשים ביום יום יש צורך להגעיל אותם- ההגעלה מתייחסת לסוג הכלי אותו אנו רוצים להכשיר (כלי מתכת, זכוכית, כלים עם סדקים וכו’). ההגעלה מתבצעת ע”י טבילת הכלים במים רותחים, ליבון קל וחמור וכלי חרס לא ניתן להכשיר. חשוב לדעת כי הרבנות הראשית דואגת להציב במקומות שונים בתי כנסת וכיו”ב סירים גדולים לנוחיות הציבור. לדעתנו פשוט יותר להחזיק סט כלים ייעודי לחג הפסח ולחסוך את ההגעלה.

• מכירת חמץ – מכירת החמץ הינה פשוטה ביותר וניתן לבצעה כיום באמצעות האינטרנט, או בעזרתו של הרב המקומי באזור בו הנכם גרים. בפעולה זו אנו למעשה מוכרים את החמץ לגויים למשך ימי הפסח בלבד.

• בדיקת חמץ – לאחר סיום הניקיונות ובלילה שלפני ליל הסדר, נוהגים להחביא כעשרה פתיתי חמץ עטופים בשקית/נייר עיתון, במקומות שונים בבית. לאחר מכן עוברים עם נר אוספים את החמץ המוחבא ובודקים היטב כי אין עוד חמץ בבית. בתום הבדיקה, יש להכריז על ביטול חמץ ולומר : “כל חמץ ושאור המצוי ברשותי שראיתיו ושלא ראיתיו, שהבחנתי בו ושלא הבחנתי בו, שבערתיו ושלא בערתיו, יתבטל ויהיה הפקר כעפר הארץ”. כך למעשה אנו מצהירים כי אנו מוותרים על כחמץ אשר נמצא ברשותנו.
• ביעור חמץ – בבוקר של ליל הסדר, יש לשרוף את החמץ אשר החבאנו ערב קודם לכן ובמידה ויש ברשותנו חמץ נוסף, יש לשרוף אותו גם כן. בזמן השריפה יש לומר: ” כל חמץ ושאור שיש ברשותי, שראיתיו ושלא ראיתיו, שביערתיו ושלא ביערתיו, יבטל ויהא כעפר הארץ”.

חשוב לדעת כי בערב החג ניתן לאכול חמץ עד כשעתיים לפני חצות היום, ז”א שעד לשעה עשר בבוקר לערך מותר לאכול חמץ בערב החג.

אנו מאחלים לכולכם חג שמח וכשר וממליצים לכם להיוועץ עם הרב שלכם בכל שאלה ועניין הקשורים לחג,

מערכת אלי עזור לי