פרשת השבוע- מצורע, ספר ויקרא

בשבוע שעבר עסקנו בפרשת תזריע ספר ויקרא
“זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע, בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ: וְהוּבָא, אֶל-הַכֹּהֵן” (פרק י”ד, פסוק ב’). כך נפתחת פרשת מצורע, אשר מפרטת את דיני המצורע ועוסקת בדיני טומאה וטהרה. הפרשנים מלמדים אותנו כי נגע הצרעת מופיע אצל אדם אשר דיבר לשון הרע או חטא בחטא הגאווה ובצרות עין. עונשו של המצורע הינו להיות בדד, להיות לבד מחוץ למחנה. בכדי לטהר את המצורע יש לקחת שתי ציפורים ושני ואזוב: “וְצִוָּה, הַכֹּהֵן, וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי-צִפֳּרִים חַיּוֹת, טְהֹרוֹת; וְעֵץ אֶרֶז, וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב” (פרק י”ד, פסוק ב’). הסיבה שלוקחים שתי ציפורים היא מכיוון שהנגע כאמור מופיע בגלל לשון הרע-פטפוטי דברים וכך גם הציפורים שמפטפטות בציוץ וצפצוף קל והן יטהרו את הנגע. האזכור של שני ואזוב הוא כנגד חטא הגאווה, דהיינו שהאדם ישפיל את עצמו מגאוותו כתולעת השני וכעץ האזוב.

החלק השני-מצורע

בחלקה השני, מתייחסת הפרשה לנגע הצרעת בבית ומדובר בבית עשוי אבנים: ” כִּי תָבֹאוּ אֶל-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה; וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת, בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם” (פרק י”ד, פסוק ל”ד). נגע הצרעת בבית הינו סימן אזהרה, המלמד אותנו כי עלינו לחזור למסלול ולחזור בתשובה. כאשר לאדם יש את נגע הצרעת בביתו, עליו לקרוא לכהן הגדול, והכן מחליט האם על הבית להיות בהסגר במשך שבעה ימים. באם הבית לא מטהר, יש להרוס את הבית ולזרוק את ההריסות מחוץ לעיר: “וְחִלְּצוּ אֶת-הָאֲבָנִים, אֲשֶׁר בָּהֵן הַנָּגַע; וְהִשְׁלִיכוּ אֶתְהֶן אֶל-מִחוּץ לָעִיר, אֶל-מָקוֹם טָמֵא”. אם הבית נרפא, מטהרים אותו כפי שמטהרים את המצורע.

החלק האחרון בפרשה מתייחס לטומאת זב, טומאת הוצאת זרע לבטלה וטומאת נידה ומכיוון שהזב והזבה מטמאים את כל אשר בא איתם במגע, יש לטהרם על ידי רחיצה במים: “וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בְּמַיִם חַיִּים, וְטָהֵר”. בהקשר זה ניתן להבין מדוע נמשלה התורה למים, הרי המים מטהרים ומחיים את האדם וכך גם התורה, מחייה אותנו, משקה אותנו, מרחיקה אותנו מן הצרות ומן הנגעים הרעים, מצמיחה אותנו ועוזרת לנו להירפא ולהיטהר.
“וְהִזַּרְתֶּם אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִטֻּמְאָתָם; וְלֹא יָמֻתוּ בְּטֻמְאָתָם, בְּטַמְּאָם אֶת-מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם”

מערכת אלי עזור לי