בשבוע שעבר עסקנו בפרשת קדושים ספר ויקרא
פרשת השבוע מתחילה באיסורים החלים על הכוהנים ובהם טומאת המת, אלא אם כן מדובר במשפחה ” כִּי, אִם-לִשְׁאֵרוֹ, הַקָּרֹב, אֵלָיו”, דהיינו, אבא, אמא , אח, אחות, בן ובת וכמובן אישה. ואיסור להתחתן עם גרושה : “אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ, וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ: כִּי-קָדֹשׁ הוּא, לֵאלֹהָיו” (פרק כ”א פסוק ז’). על הכוהן הגדול לעומת זאת, אסור להיטמא בכלל : ” וְעַל כָּל-נַפְשֹׁת מֵת, לֹא יָבֹא: לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ, לֹא יִטַּמָּא” (פרק כ”א פסוק י”א) וכן אסור לו להתחתן עם אלמנה (אף על פי שזו מותרת לכוהן הדיוט). איסור נוסף הוא על עבודת המקדש לכוהנים אשר יש בהם מום “כִּי כָל-אִישׁ אֲשֶׁר-בּוֹ מוּם, לֹא יִקְרָב”. לבסוף הקב”ה מזהיר את הכוהנים שלא יאכלו מ ןהקורבנות באם הם טמאים : “כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר-יִקְרַב מִכָּל-זַרְעֲכֶם אֶל-הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לַיהוָה, וְטֻמְאָתוֹ, עָלָיו: וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מִלְּפָנַי”.
מצוות השבת ופרשת המועדות
“דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, מוֹעֲדֵי יְהוָה, אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ–אֵלֶּה הֵם, מוֹעֲדָי” (פרק כ”ג פסוק ב’). פרשת אמור הינה פרשת המועדות (הכוונה למספר פרשיות אשר מפרטות את מועדי ישראל השונים). בפרשה נמנים חגי ישראל בזה אחר זה לפי סדרם ומועדם וכן פירוט המצוות אותם יש לקיים, אכילת מצה, ארבעת המינים ועוד. תחילה מוזכרת השבת “שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן”. אזכור אח”כ לפי הסדר כאמור – חג הפסח, ספירת העומר( כאן הפרשה מאריכה ומפרטת את דיני העומר, אשר מציינים בימים אלו כמובן) וחג השבועות, ראש השנה, יום הכיפורים, חג הסוכות ושמיני עצרת.
לקראת סוף הפרשה ישנה התייחסות לדינו של מי שמקלל את השם. כאשר לפי הכתוב, בנה של שלומית בת דברי, קילל את הקב”ה “וַיִּקֹּב בֶּן-הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת-הַשֵּׁם, וַיְקַלֵּל”, והקב”ה ציווה לסקול אותו באבנים “הוֹצֵא אֶת-הַמְקַלֵּל, אֶל-מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וְסָמְכוּ כָל-הַשֹּׁמְעִים אֶת-יְדֵיהֶם, עַל-רֹאשׁוֹ; וְרָגְמוּ אֹתוֹ, כָּל-הָעֵדָה” (פרק כ”ד פסוק י”ד). ולבסוף הפרשה מתארת מה דינו של אדם אשר מכה בהמה ומה דינו של אדם אשר מכה נפש אדם : “וּמַכֵּה בְהֵמָה, יְשַׁלְּמֶנָּה; וּמַכֵּה אָדָם, יוּמָת” (פרק כ”ד פסוק כ”א).
מערכת אלי עזור לי
Recent Comments