Don't be shellfish...Share on Facebook
Facebook
0Tweet about this on Twitter
Twitter
Share on Google+
Google+
0Pin on Pinterest
Pinterest
0Email this to someone
email

בשבוע שעבר עסקנו בפרשת אמור-ספר ויקרא
פרשת השבוע עוסקת בין השאר בדיני השמיטה ובדיני שנת היובל. הפרשה נפתחת בפסוק ” וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בְּהַר סִינַי לֵאמֹר”” (פרק כ”ה פסוק א’). ולאחר מכן מופיעים הפסוקים: “שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ; וְאָסַפְתָּ, אֶת-תְּבוּאָתָהּ; וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ–שַׁבָּת, לַיהוָה: שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע, וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר” (פרק כ”ה פסוקים ג’-ד’). למעשה בשנה השביעית (שנת שמיטה – אותה אנו מציינים השנה) , יש לתת לאדמה לנוח ולהפסיק את עבודת הארץ. בשנה זו הגידולים הם למעשה בגדר הפקר וכולם יכולים ליהנות מהם. רש”י מתייחס כאן לשאלה הידועה – “מה עניין שמיטה להר סיני” ושואל מדוע דווקא כאן מצויין כי מצוות השמיטה נאמרה בסיני (הרי כל המצוות ניתנו בסיני). על כך הוא עונה: ” אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני, כך שנויה בתורת כהנים”.דהיינו, מצוות השמיטה היא דוג’ לכך שכל המצוות שניתנו בהר סיני, גם אם הן מובאות בתורה שבעל פה. בנוסף, עולה השאלה בנוגע לתבואה בשנה השביעית ונאמר בפרשה: ” וְצִוִּיתִי אֶת-בִּרְכָתִי לָכֶם, בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית; וְעָשָׂת, אֶת-הַתְּבוּאָה, לִשְׁלֹשׁ, הַשָּׁנִים” (פרק כ”ה פסוק כ”א).ז”א שהקב”ה ידאג שלא יהיה מחסור במזון.

שנת היובל ודיני עבד עברי

“יוֹבֵל הִוא, שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה–תִּהְיֶה לָכֶם; לֹא תִזְרָעוּ–וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת-סְפִיחֶיהָ, וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת-נְזִרֶיהָ” (פרק כ”ה פסוק י”א). כאשר מגיעה שנת היובל בתום שבע שנות שמיטה נוהגים דיני שמיטה כמובן ויש לקדש שנה זו בתקיעת שופר “וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה” . כמו כן, בשנה זו מי שהינו עבד עברי שב אל משפחתו. והקרקעות שנמכרו, חוזרות לבעליהן. דיני עבד עברי מתייחסים ליהודי שנאלץ למכור את עצמו לעבדות עקב מצב כלכלי רעוע ואין לנהוג בו בזלזול ולתת לו עבודות בזויות. העבד נמכר לשש שנים ומשתחרר כאמור, בשנה השביעית. אך אם הגיעה שנת היובל בטרם מלאו שש שנים, הוא ייצא לחופשי.

מצוות נוספות המוזכרות בפרשה הן איסור הלוואה בריבית: ” אֶת-כַּסְפְּךָ–לֹא-תִתֵּן לוֹ, בְּנֶשֶׁךְ; וּבְמַרְבִּית” וכן איסור עבודה זרה, אזכור שמירת השבת, וקדושת בית המקדש.

מערכת אלי עזור לי

Don't be shellfish...Share on Facebook
Facebook
0Tweet about this on Twitter
Twitter
Share on Google+
Google+
0Pin on Pinterest
Pinterest
0Email this to someone
email