Don't be shellfish...Share on Facebook
Facebook
0Tweet about this on Twitter
Twitter
Share on Google+
Google+
0Pin on Pinterest
Pinterest
0Email this to someone
email

בשבוע שעבר עסקנו בפרשת ראה, ספר דברים.

פרשת השבוע עוסקת בדינים רבים, אותם מצווה משה במאמר זה נתייחס לחלקם.

הפסוק הפותח את פרשת השבוע הוא “שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ, לִשְׁבָטֶיךָ; וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, מִשְׁפַּט-צֶדֶק” (פרק ט”ז, פסוק י”ח). מפסוק זה ניתן ללמוד את חשיבות תפקידם של השופטים ושל הדיינים, שכן הם אלו שאחראים על מיצוי הדין עם החוטאים והפושעים. השופטים מצווים כמובן לא לקחת שוחד, לא להטות משפט ולפעולעל פי המשפט ” צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף”. עוד בהקשר זה, כאשר אדם נידון למוות דינו יוכרע רק “עַל-פִּי שְׁנַיִם עֵדִים, אוֹ שְׁלֹשָׁה עֵדִים” והם האחראים בפועל לקיים את העונש. כמו כן, יש לקיים את הדין על פי הכרעת השופטים ” וְעָשִׂיתָ, עַל-פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ, מִן-הַמָּקוֹם הַהוּא, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה; וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת, כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ” (פרק י”ז,פסוק י’).
מינוי מלך לישראל ודיני מלחמה

“כִּי-תָבֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ; וְאָמַרְתָּ, אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, כְּכָל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי” (פרק י”ז,פסוק י”ד). על המלך הנבחר יש לנהוג בצניעות ואסור לו להרבות בנשים, סוסים, כסף וזהב וכו’. בנוסף על המלך לכתוב ספר תורה “וְכָתַב לוֹ אֶת-מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת, עַל-סֵפֶר, מִלִּפְנֵי, הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם” וספר זה ילווה אותו כל חייו ויעזור לו לעבוד את הקב”ה כראוי.

“כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל-אֹיְבֶךָ, וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ–לֹא תִירָא, מֵהֶם: כִּי-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ, הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם” (פרק כ’, פסוק א’) פסוק זה בא להזכיר לנו כי הקב”ה הוא שומרנו ומגיננו וכי אל לנו לפחד טרם אנו יוצאים למלחמה. כמו כן בארבעת המקרים הבאים, אין אדם יצא להלחם – “בָּנָה בַיִת-חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ”, “נָטַע כֶּרֶם, וְלֹא חִלְּלוֹ”, “אֵרַשׂ אִשָּׁה, וְלֹא לְקָחָהּ”, “הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב, יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ”. על פי הצווים הכתובים בהמשך, המתייחסים לכך שיש לבוא לשלום טרם המלחמה, ניתן להבין כי עם ישראל אינו עם שמחפש מריבה ומדון והוא בא קודם כל בדרכי שלום. ובזמן מלחמה אין להטיל מצור על העיר ואין לכרות את עצי המאכל שלה “כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה“.

Don't be shellfish...Share on Facebook
Facebook
0Tweet about this on Twitter
Twitter
Share on Google+
Google+
0Pin on Pinterest
Pinterest
0Email this to someone
email