בשבוע שעבר עסקנו בפרשת כי תצא, ספר דברים.
את פרשת השבוע הנוכחית, קוראים באופן קבוע, שתי שבתות לפני חג ראש השנה. זאת מכיוון שפרשה זו הינה פרשת תוכחה, והיא למעשה הפרשה אשר מסיימת את נאומו של משה. כמו כן, הפרשה כוללת ברכות וקללות רבות.
“וְהָיָה, כִּי-תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ” (פרק כ”ו, פסוק א’). המצוות הראשונות המוצגות בפרשה הן מצוות הביכורים ומעשרות. מצוות הביכורים כאמור חלה בארץ שיראל, שכן היא חלה על שבעת המינים: “לָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ–וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא”. את הביכורים מביאים אל הכהן וביחד עם בעליו נאמרת תפילת הודיה לקדוש ברוך הוא. את המעשרות “כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת-כָּל-מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ, בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת–שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר” , מחלקים כאמור לעניים וכן “לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם”
אזכור חשיבות המצוות – הברכות והקללות
“הַיּוֹם הַזֶּה, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה–וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים; וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ;אֶת-יְהוָה הֶאֱמַרְתָּ, הַיּוֹם: לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו–וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ (פרק כ”ו, פסוקים ט”ז-י”ז). משה מציין כמה חשוב לשמור את מצוותיו של הקב”ה כאילו הם ניתנו רק עכשיו. אנו מאמירים את הקב”ה והקב”ה מאמיר אותנו- כמו ששרים בפיוט ראש השנה וביום הכיפורים “אנחנו מאמירך ואתה מאמירנו”. כמו כן משה מצווה להכין גל-עד ע”יאבנים גדולות שעליהן תיכתבנה דברי התורה.
בהמשך משה מפרט מיהם השבטים אשר “יעמדו על הברכה” בהר גריזים ואילו שבטים “יעמדו על הקללה” בהר עיבל. וכן מוצגים האיסורים-הקללות הבאים: “אָרוּר, מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ”, “אָרוּר, מַסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ”, “אָרוּר, מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ”, “אָרוּר, מַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר-יָתוֹם–וְאַלְמָנָה”,”אָרוּר, שֹׁכֵב עִם-אֵשֶׁת אָבִיו”, ” אָרוּר, שֹׁכֵב עִם-כָּל-בְּהֵמָה”, “אָרוּר, שֹׁכֵב עִם-אֲחֹתוֹ–בַּת-אָבִיו, אוֹ בַת-אִמּוֹ”, “אָרוּר, מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר”, “אָרוּר לֹקֵחַ שֹׁחַד, לְהַכּוֹת נֶפֶשׁ דָּם נָקִי”, “אָרוּר, אֲשֶׁר לֹא-יָקִים אֶת-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה-הַזֹּאת”.
מייד אחר כך מובאות הברכות שעיקרן הוא שכר רב תנובת השדה ובמרעה וזרע רב “יִפְתַּח יְהוָה לְךָ אֶת-אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת-הַשָּׁמַיִם”. מי שלא ישמור מצוות אלו “בָאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה, וְהִשִּׂיגוּךָ”.
נושא זה מסתכם בפסוק ” אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה, לִכְרֹת אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל–בְּאֶרֶץ מוֹאָב: מִלְּבַד הַבְּרִית, אֲשֶׁר-כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב” (פרק כ”ח, פסוק ס”ט).
Recent Comments