פרשת השבוע – בראשית, ספר בראשית
בשבוע שעבר עסקנו בפרשת ברכה, ספר דברים.
החגים הסתיימו ושנה חדשה החלה והנה בשעה טובה אנו מתחילים לקרוא מהתחלה את חמשת חומשי תורה. כאשר חלקה הראשון של הפרשה מתייחס לבריאת העולם: “בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ” (פרק א’, פסוק א’), כולנו יודעים כי במשך שישה ימים הקדוש ברוך הוא ברא את היום ואת הלילה, את השמיים ואת הארץ, את האדמה והצומח, את השמש, הירח והכוכבים, את החי וכמובן את בני האדם – אדם וחווה. “וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם” (פרק א’, פסוק כ”ז). השם מברך את אדם וחווה “וַיְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ” והוא מבשר להם כי הם מושלים בחיות. בריאת העולם מסתיימת כמובן ביום שבת כידוע יום קדוש למנוחה מכל מלאכה. “וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה; וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה ; וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ: כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר-בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת” ” (פרק ב’, פסוקים ב’-ג’).
חטא גן העדן
החלק הבא של הפרשה מתייחס לשהותו של האדם בגן עדן ובראיתה של האשה “וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים, לֹא-טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ; אֶעֱשֶׂה-לּוֹ עֵזֶר, כְּנֶגְדּוֹ” (פרק ב’, פסוק י”ח). שניהם נמצאים בגן העדן שניהם עירומים כביום היוולדם ושניהם למעשה עומדים למבחן מול היצר- עץ החיים המותר לאכילה ועץ הדעת האסור לאכילה. אך כידוע, הנחש מפתה את חווה לאכול מן העץ האסור וכתוצאה מכך אדם וחווה מגורשים מגן עדן ונענשים.
לאחר מכן נולדים קין והבל “וַיְהִי-הֶבֶל, רֹעֵה צֹאן, וְקַיִן, הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה” שניהם נותנים נחה לקב”ה, אך השם מקבל את מנחת הבל. כתוצאה מכך קין הורג את אחיו והוא מגורש מאדמתו. בהמשך הפרשה ישנה התייחסות לעשרת הדורות הבאים: “זֶה סֵפֶר, תּוֹלְדֹת אָדָם: בְּיוֹם, בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם, בִּדְמוּת אֱלֹהִים, עָשָׂה אֹתוֹ” (פרק ה’, פסוק א’). בסוף הפרשה אנו עדים לחטאיהם הקשים של בני האדם “וַיַּרְא יְהוָה, כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וְכָל-יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ, רַק רַע כָּל-הַיּוֹם” (פרק ה’, פסוק ו’) והוא מחליט למחות את האדם מן הארץ מלבד נוח: “וְנֹחַ, מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהוָה” (פרק ה’, פסוק ח’).
Recent Comments