בשבוע שעבר עסקנו בפרשת – האזינו , ספר דברים
במועדים אלו בהם אנו חוגגים את חגי תשרי ולקראת חג סוכות השני וכן לקראת שמיני עצרת, ישנו שינוי אשר ייחודי אך ורק לחגים אלו. ובשבת הקרובה הבאה עלינו לטובה, אין אנו קוראים את פרשת השבע, אלא קוראים את פרשת העגל (ספר שמות), פרשה זו נקראת גם כן שבת חול המועד של פסח.
את פרשת השבוע – ‘ברכה’, החותמת את ספר דברים וכן את חמשת חומשי התורה, אנו קוראים בחג מתן תורה (ולאחריה אנו מתחילים שוב עם פרשת ‘בראשית’).
הפרשה נפתחת בפסוק “וְזֹאת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים–אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: לִפְנֵי, מוֹתוֹ” (פרק ל”ג, פסוק א’). ומיד לאחר מכן משה מברך את שבטי ישראל (פרט לשבט שמעון, זאת עקב חטאם בפרשת שיטים). תחילה משה מברך את שבט ראובן “יְחִי רְאוּבֵן, וְאַל-יָמֹת; וִיהִי מְתָיו, מִסְפר” (פרק ל”ג, פסוק ו’). ברכות משה מתייחסות לכל שבט באופן ספציפי ומתארות את אופיו של השבט , “וּלְלֵוִי אָמַר, תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ”…” וּלְיוֹסֵף אָמַר, מְבֹרֶכֶת יְהוָה אַרְצוֹ” וכן הלאה.
כאשר משה מסיים לברך את השבטם הוא מברך את כל עם ישראל “אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ, עַם נוֹשַׁע בַּיהוָה, מָגֵן עֶזְרֶךָ, וַאֲשֶׁר-חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ; וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ, וְאַתָּה עַל-בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ” (פרק ל”ג, פסוק כ”ט). פסוק זה מבציע על הברית האיתנה בין עם ישראל לקב”ה.
פטירתו של משה רבנו
החלק האחרון בפרשה מסתיים במותו של משה אשר עולה להר נבו וצופה משם אל כל ארץ ישראל. הקב”ה אומר למשה כי זו הארץ אשר הבטיח לו, אך כאמור הוא יוכל רק לראותה ולא לעבור בה “וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו, זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר, לְזַרְעֲךָ, אֶתְּנֶנָּה ; הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ, וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר” (פרק ל”ד, פסוק ד’).
“וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד-יְהוָה .. וְלֹא-יָדַע אִישׁ אֶת-קְבֻרָתוֹ, עַד הַיּוֹם הַזֶּה”. מייד לאחר מותו בני ישראל אבלים שלושים ימים וכשהם קמים יהושע בו נון ממשיך את דרכו. ההפטרה של פרשה זו הינה הפטרת יהושע המתארת את ההתחרשות לאחר פטירתו של משה.
“וְלֹא-קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל, כְּמֹשֶׁה, אֲשֶׁר יְדָעוֹ יְהוָה, פָּנִים אֶל-פָּנִים” (פרק ל”ד, פסוק י’).
“חזק חזק ונתחזק”
אנו מאחלים לכם חג שמח
Recent Comments