פרשת השבוע – ספר במדבר, פרשת קורח

by azorlieli | Jun 30, 2016 | פרשת השבוע

בשבוע שעבר עסקנו בפרשת שלח, ספר במדבר.

עניינה העיקרי של פרשת השבוע הינו מחלוקת קורח ועדתו עם משה ואהרון ותוצאות מחלוקת זו: ” וַיִּקַּח קֹרַח, בֶּן-יִצְהָר בֶּן-קְהָת בֶּן-לֵוִי; .. וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה.. וַיִּקָּהֲלוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב-לָכֶם–כִּי כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, וּבְתוֹכָם יְהוָה; וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ, עַל-קְהַל יְהוָה” (פרק ט”ז פסוקים א’-ג’). אם כן, קורח בן דודם ועדתו טוענים דברים אלו ולמעשה קוראים עליהם מעין תיגר. בתגובה משה מציע להם כי כולם יוכלו להקריב קטורת לפני הקב”ה וכך לבחון מי ייבחר על ידי הקב”ה, “וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה, הוּא הַקָּדוֹשׁ”. בנוסף משה פונה בדרכי פיוס לדותן ואבירם אך אלו עונים בסירוב, ובשלב זה משה מבקש מהקב”ה שלא יקבל את קורבנם ” וַיִּחַר לְמֹשֶׁה, מְאֹד, וַיֹּאמֶר אֶל-יְהוָה, אַל-תֵּפֶן אֶל-מִנְחָתָם”.

ותפתח האדמה את פיה

קורח ועדתו באים לתת את הקטורת ומשה מזהיר את שאר העם שיתרחקו מהם כד שלא יקבלו עונש. כמו כן משה אומר להם כי אם העונש יהיה עונש מוות רגיל, זה סימן שהקב”ה לא שלח אותו, אבל אם האדמה תבלע אותם, זו תהיה הוכחה שהוא נשלח ע”י הקב”ה: “כִּי-יְהוָה שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל-הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה: כִּי-לֹא, מִלִּבִּי”. בסופו של דבר, עונשם של קורח ומשפחתו הוא כידוע ” וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ, וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת-בָּתֵּיהֶם, וְאֵת כָּל-הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח, וְאֵת כָּל-הָרְכוּשׁ” (פרק ט”ז, פסוק ל”ב). האדמה בלעה גם את דותן ואבירם ושאר מקטירי הקטורת נאכלים באש.

בני ישראל אינם לומדים את הלקח וממשיכים להתאונן: “וַיִּלֹּנוּ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִמָּחֳרָת, עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן, לֵאמֹר: אַתֶּם הֲמִתֶּם, אֶת-עַם יְהוָה” (פרק י”ז, פסוק ו’). בעקבות כך הקב”ה מכה אותם במגפה שהורגת 14,700 נפשות, והיא נעצרת בסופו של דבר עלי ידי משה ואהרון. לאחר מכן הקב”ה מצווה על ראשי העדות להביא מטות לבית המקדש ואומר :” וְהָיָה, הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶבְחַר-בּוֹ–מַטֵּהוּ יִפְרָח; וַהֲשִׁכֹּתִי מֵעָלַי, אֶת-תְּלֻנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל”. המטה אשר פורח הוא כמובן מטהו של אהרון הכהן, ובכך מחזק הקב”ה את העם ואת בחירתו במנהיגיו. בסוף הפרשה מתואר מהו שכרם של הכהנים ושל הלווים עבור עבודתם בבית המקדש.

פרשת השבוע-ספר במדבר, פרשת שלח

by azorlieli | Jun 22, 2016 | כללי, פרשת השבוע

בשבוע שעבר עסקנו בפרשת ספר במדבר-בהעלותך
השבוע פרשת השבוע עוסקת בעיקר בחטא המרגלים והיא נפתחת עם שליחתם של שנים-עשר המרגלים לתור את ארץ כנען: ” שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻרוּ אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו, תִּשְׁלָחוּ–כֹּל, נָשִׂיא בָהֶם” (פרק י”ג פסוק ב’). מטרת שליחתם של ראשי השבטים הינה לבחון את הארץ, אשר בני ישראל עתידים לכבוש, ולהבין מי יושב בתוכה “הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה, הַמְעַט הוּא אִם-רָב”, וכן להבין אם הארץ טובה או רעה ואיזו תנובה יש בה “וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם-רָזָה, הֲיֵשׁ-בָּהּ עֵץ אִם-אַיִן”. המרגלים חוזרים לאחר ארבעים ימים ומדברים בפני כל העדה: “.. וַיֹּאמְרוּ, בָּאנוּ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הִוא–וְזֶה-פִּרְיָהּ.. הֶעָרִים, בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד, וְגַם-יְלִדֵי הָעֲנָק, רָאִינוּ שָׁם.. עֲמָלֵק יוֹשֵׁב, בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב; וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי, יוֹשֵׁב בָּהָר, וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל-הַיָּם” (פרק י”ג פסוקים כ”ז-כ”ט). למעשה כל המרגלים פרט לכלב בן יפונה ויהושע בן נון טענו כי לא ניתן לכבוש את הארץ וכלב אמר להיפך “עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ–כִּי-יָכוֹל נוּכַל, לָהּ”.

כיבוש הנחלות

לאחר שהעם שומע דברים אלו הם מלינים על משה ואהרון “לוּ-מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה, לוּ-מָתְנוּ”, ומשה ואהרון בחיזוקם של כלב ויהושע משיבים להם כי הארץ טובה, אך העם אינו מקשיב ורוצה לרגום אותם באבנים. בשלב זה הקב”ה מתגלה אל משה ואומר לו “עַד-אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה; וְעַד-אָנָה, לֹא-יַאֲמִינוּ בִי, בְּכֹל הָאֹתוֹת, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ”. כנגד, משה מתפלל בעבור עם ישראל והקב”ה עונה “סלחתי כדבריך”, וממית במגפה את עשרת המרגלים אשר הוציאו דיבה על הארץ. בני ישראל מבינים כי טעו, אך בניגוד להוראת משה שמפציר בהם לא לעבור את פי הקב”ה, הם יוצאים לכבוש את הארץ ונוחלים תבוסה.

בהמשך הפרשה מתייחסת למספר מצוות ואיסורים כגון: ציווי על נסכים ומנחות, דיני הפרשת חלה: “וְהָיָה, בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ–תָּרִימוּ תְרוּמָה, לַיהוָה” (פרק ט”ו, פסוק י”ט). דיני עבודת כוכבים, דיני המקושש עצים בשבת, ולבסוף מצוות פרשת ציצית: “וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל-כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם, לְדֹרֹתָם; וְנָתְנוּ עַל-צִיצִת הַכָּנָף, פְּתִיל תְּכֵלֶת”, הבאה להזכיר לנו את מצוות השם.

מערכת אלי עזור לי

פרשת השבוע-ספר במדבר, פרשת בהעלותך

by azorlieli | Jun 16, 2016 | כללי, פרשת השבוע

בשבוע שעבר, פרשת השבוע עסקה ב ספר במדבר- פרשת הנשא
בפרשת השבוע בני ישראל מתחילים את מסעם לעבר ארץ ישראל. הפרשה מתחילה בציווי הדלקת המנורה, אותה יש להדליק בכל יום : “דַּבֵּר, אֶל-אַהֲרֹן, וְאָמַרְתָּ, אֵלָיו: בְּהַעֲלֹתְךָ, אֶת-הַנֵּרֹת, אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת” (פרק ח’ פסוק ב’). בהמשך פרק זה מתואר כיצד יש להכשיר את הלווים ולטהרם לעבודת בית המקדש. “וַיַּעֲשׂוּ אֶת-הַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, בֵּין הָעַרְבַּיִם–בְּמִדְבַּר סִינָי” . ארבע עשר יום לאחר הקמת המשכן, ושנה לאחר יציאת מצרים, בני ישראל מצווים להקריב את קורבן הפסח ולקיים את הפסח “כְּכָל-חֻקֹּתָיו וּכְכָל-מִשְׁפָּטָיו”. מי שנמנע ממנו להקריב את קורבן הפסח מכיוון שהיה טמא, יחגוג פסח שני, ללא צורך בביעור חמץ ויקריב את קורבן הפסח “בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם”. ובעת אכילת הקורבן ידאג להתרחק מחמץ.

בני ישראל ממשיכים במסע

כאמור, בני ישראל נסעו וחנו לפי הסימן של הענן: “וּלְפִי הֵעָלוֹת הֶעָנָן, מֵעַל הָאֹהֶל–וְאַחֲרֵי כֵן, יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וּבִמְקוֹם, אֲשֶׁר יִשְׁכָּן-שָׁם הֶעָנָן–שָׁם יַחֲנוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל” (פרק ט’ פסוק י”ז). כמו כן, כחלק מההכנה למסע, משה צווה להכין שתי חצוצרות עשויות כסף בהם יתקעו הכוהנים. חצוצרות אלו ישמשו את בני ישראל להתראות שונות בעת מלחמה, לכינוס נשיאי העדה, ציון יום חג וכן סימן יציאה להמשך המסע. “וַיִּסְעוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לְמַסְעֵיהֶם, מִמִּדְבַּר סִינָי; וַיִּשְׁכֹּן הֶעָנָן, בְּמִדְבַּר פָּארָן (פרק י’ פסוק י”ב). ובכן המסע החל, התורה מציינת כאן את השבטים ואת נשיאיהם והענן מגן על בני ישראל. אך למרות זאת ישנו אספסוף קטן שמתאונן “וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים, רַע בְּאָזְנֵי יְהוָה”.

לשון הרע ועונשה של מרים

“וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה, עַל-אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח: כִּי-אִשָּׁה כֻשִׁית, לָקָח” (פרק י”ב פסוק א’). מרים ואהרון מדברים רעה כנגד משה והקב”ה מעניש את מרים בצרעת “וְהֶעָנָן, סָר מֵעַל הָאֹהֶל, וְהִנֵּה מִרְיָם, מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג”. אחר כך אהרון מבקש ממשה שיתפלל עבור אחותם ומשה נושא את התפילה ” אֵל, נָא רְפָא נָא לָהּ”. הקב”ה עונה למשה ” תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וְאַחַר, תֵּאָסֵף” ובתום שבעת הימים, בני ישראל ממשיכים במסעם.

מערכת אלי עזור לי

פרשת השבוע-ספר במדבר, פרשת נשא

by azorlieli | Jun 9, 2016 | כללי, פרשת השבוע, שבועות

בשבוע שעבר עסקנו בפרשת השבוע במדבר,ספר במדבר

 פרשת השבוע

“נשא”, קוראים תמיד בסמיכות לחג השבועות הבא עלינו לטובה. פרשה זו הינה הפרשה הארוכה ביותר בתורה ויש בה 176 פסוקים.

פרשת השבוע הנוכחית ממשיכה מהיכן שהפרשה הקודמת הסתיימה ומתחילה בתיאור תפקידם של משפחות הלווים גרשון ומררי בבית המקדש. עבודתם של בני גרשון היא: “וְנָשְׂאוּ אֶת-יְרִיעֹת הַמִּשְׁכָּן, וְאֶת-אֹהֶל מוֹעֵד, מִכְסֵהוּ, וּמִכְסֵה הַתַּחַשׁ אֲשֶׁר-עָלָיו מִלְמָעְלָה; וְאֶת-מָסַךְ–פֶּתַח, אֹהֶל מוֹעֵד” (פרק ד’ פסוק כ”ה). “וּמִשְׁמַרְתָּם–בְּיַד אִיתָמָר, בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן”. עבודתם של בני משפחת המררי היא: “..קַרְשֵׁי, הַמִּשְׁכָּן, וּבְרִיחָיו, וְעַמּוּדָיו וַאֲדָנָיו; וְעַמּוּדֵי הֶחָצֵר סָבִיב וְאַדְנֵיהֶם, וִיתֵדֹתָם וּמֵיתְרֵיהֶם, לְכָל-כְּלֵיהֶם, וּלְכֹל עֲבֹדָתָם; וּבְשֵׁמֹת תִּפְקְדוּ, אֶת-כְּלֵי מִשְׁמֶרֶת מַשָּׂאָם” (פרק ד’ פסוקים ל”א-ל”ב). כמו כן, משה מצווה לפקוד את הזכרים בני הלוי מגיל 30-50 והם אלו שיעבדו בנשיאת בני המשכן.

בהמשך מתוארים שלוש פרשיות והן דיני מעילה, פרשת סוטה ופרשת נזיר. פרשת סוטה מתארת מצב בו האישה נחשדת בבגידה בבעלה “אִ֥ישׁ אִישׁ֙ כִּֽי-תִשְׂטֶ֣ה אִשְׁתּ֔וֹ וּמָֽעֲלָ֥ה ב֖וֹ מָֽעַל”. כאשר עולה חשד זה, האישה צריכה לעבור טקס של שתיית מים מרים בבית המקדש בפני הכהן. אם היא אכן מעלה בבעלה, המים יזיקו לה ואם היא לא חטאה מובטח לה כי בטנה תישא פרי.

פרשת נזיר: “אִ֣ישׁ אֽוֹ-אִשָּׁ֗ה כִּ֤י יַפְלִא֙ לִנְדֹּר֙ נֶ֣דֶר נָזִ֔יר לְהַזִּ֖יר לַֽיהֹוָֽה; מִיַּ֤יִן וְשֵׁכָר֙ יַזִּ֔יר חֹ֥מֶץ יַ֛יִן וְחֹ֥מֶץ שֵׁכָ֖ר לֹ֣א יִשְׁתֶּ֑ה וְכָל-מִשְׁרַ֤ת עֲנָבִים֙ לֹ֣א יִשְׁתֶּ֔ה וַֽעֲנָבִ֛ים לַחִ֥ים וִֽיבֵשִׁ֖ים לֹ֥א יֹאכֵֽל” (פרק ו’ פסוקים ב’-ג’). בנוסף לאי שתיית היין הנזיר מתחייב לא להסתפר ולא להיטמא למת. ואם בשגגה נטמא למת עליו להביא קורבן, להיטבל במקווה ולגלח את שערו ולהתחיל את ימי ההתנזרות מחדש. בתום פרשיה זו הקב”ה מצווה את אהרון ובניו כי יברכו את בני ישראל בברכת הכהנים בעת חנוכת המשכן : “יְבָֽרֶכְךָ֥ יְהֹוָ֖ה וְיִשְׁמְרֶֽךָ ; יָאֵ֨ר יְהֹוָ֧ה | פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ; יִשָּׂ֨א יְהֹוָ֤ה | פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם”.

הפרשה מסתיימת בפסוק: “וּבְבֹ֨א מֹשֶׁ֜ה אֶל-אֹ֣הֶל מוֹעֵד֘ לְדַבֵּ֣ר אִתּוֹ֒ וַיִּשְׁמַ֨ע אֶת-הַקּ֜וֹל מִדַּבֵּ֣ר אֵלָ֗יו מֵעַ֤ל הַכַּפֹּ֨רֶת֙ אֲשֶׁר֙ עַל-אֲרֹ֣ן הָֽעֵדֻ֔ת מִבֵּ֖ין שְׁנֵ֣י הַכְּרֻבִ֑ים וַיְדַבֵּ֖ר אֵלָֽיו” (פרק ז’, פסוק פ”ט). ממנו ניתן ללמוד כיצד הקב”ה נגלה אל משה לאחר הקמת המשכן.

חג שבועות – זמן מתן תורה

by azorlieli | Jun 8, 2016 | כללי, מנהגים, שבועות

“בשבועות מקבלין התורה, ואז יכולין לקבל חיות חדש ולהמשיך רפואה להראה” (רבי נחמן מברסלב)

“וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ, בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים.”
חיכינו שבעה שבועות, ספרנו את ספירת העומר, ציינו וחגגנו לאחרונה את ל”ג בעומר והנה סוף סוף, חג השבועות הגיע. חג הקציר הינו החג השני (והקצר) מבין שלושת הרגלים, והוא מכונה במקרא גם חג הביכורים, וכמובן מכונה על פי חז”ל חג מתן תורה. שכן ציון מועדה של קבלת התורה, אינו נמצא במקרא. מהות הביכורים הינה בכך שאנו מביאים מתנות לקב”ה, קרי עולים לרגל לירושלים לבית המקדש ונותנים לקב”ה את מיטב פירות ארצנו המשובחים ביותר ואת קרבן הביכורים, “וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה’, בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם: מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה – לֹא תַעֲשׂוּ” (ספר במדבר).

ידוע כי בליל החג נוהגים ללמוד תורה כל הלילה. בגמרא מצוין כי זמן מתן התורה הינו למעשה טקס החתונה שלנו עם הקב”ה, וחשוב לומר כי ליל שבועות הינו עת רצון גדול ונפלא ועלינו להאריך בלימוד תורה בליל זה. אנו מפארים את הקב”ה ומודים לו בכך שאנו מביאים לו ביכורים ומברכים על הזכות ועל המתנה הגדולה שהוא העניק לנו –התורה. וכמו רות המואבייה שהשתוקקה אל הקב”ה בכל מאוד. עלינו לרצות ולאמץ את סם החיים לחיקנו וזה יוביל אותנו לחיבור ולקירוב פנימי, עמוק ואמיתי.

“בואו נקבל על עלינו עתה “מתן תורה”, ולא נסתכל על שום בריה שבעולם, אין לנו שום דבר בזה העולם רק את הקדוש ברוך הוא, הרגילו את עצמכם לדבר אליו יתברך בשפת האם שלכם” (קונטרס מתן תורה, הרב יהודה אשל”ג-בעל הסולם).

תיקון ליל שבועות- לילה לבן

רבי נחמן אומר לנו : “וְזֶה שֶׁנְּעוֹרִין בְּלֵיל שָׁבוּעוֹת וְאוֹמְרִים הַהַתְחָלָה וְהַסּוֹף מִכָּל סֵפֶר, כִּי הַהַתְחָלָה וְהַסּוֹף שֶׁל כָּל סֵפֶר, זֶה בְּחִינַת הַכֹּחַ וְהַפֹּעַל, כִּי הַתְחָלַת הַסֵּפֶר הוּא בְּחִינַת כֹּחַ, כִּי עֲדַיִן כָּל הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה הֵם עֲדַיִן בְּכֹחַ, וְאַחַר שֶׁגּוֹמְרִין הַסֵּפֶר זֶה בְּחִינַת שֶׁכְּבָר יָצָא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל” (ליקוטי הלכות). לפיכך, על ידי לימוד תיקון ליל שבועות הנמשך כל לילה ובו אנו קוראים ולומדים את ההתחלה ואת הסיום של פרשות השבוע, הכתובים והנביאים, התורה שבעל פה, תרי”ג מצוות וכו’. נוכל להוציא מן הכוח אל הפועל , ז”א שנוכל לתקן.

יחד עם זאת חשוב לציין שנאמר כי ליל שבועות ישמש דוגמא , ישליך על השנה כולה וישפיע על איכות הלימוד בשנה הבאה. לכן, חשוב לזכור כי בחג השבועות אנו למעשה מקבלים את התורה מחדש, ושבמעמד הר סיני הקב”ה בכבודו ובעצמו נתן לנו את תורתו. לכן עלינו ללמוד מתוך שמחה גדולה מאוד ובדבקות רבה. בנוסף, עלינו גם להיזהר שמא נירדם בזמן תפילת שחרית וקריאת התורה ומוסף.
עניין נוסף בחג הוא אכילת מאכלי חלב ולכך יש סיבות שונות, אחת הסיבות היא העניין הרוחני שבדבר, שכן נאמר “דבש וחלב תחת לשונך” וכשם שהחלב יכול להזין אותנו, כך התורה הינה המזון הרוחני של האדם.

לסיכום, הקב”ה נתן לנו את התורה-סם החיים, מזון רוחני שבלעדיו אנו לא יכולים להתקיים. עלינו לזכור כי קבלת התורה הינה עבודה עצומה שדורשת מאמץ יומיומי ושרק אם נתקדם לאט, ניקח אחריות על המעשים שלנו, ונסמוך על אבינו שבשמיים. אזי נהיה ראויים לקבלת התורה, ונוכל להוציא מן הכוח אל הפועל.

“ואתה תמלא רחמים עלי, ועזרני ותושיעני על ידי זה, ותוציאני מהרה מטומאה לטהרה, מחול לקודש, מיגון לשמחה, משעבוד לגאולה ומאפלה לאור גדול, עד אשר נזכה בחג השבועות הקדוש, ביום החמישים, שאתה תשוב אלינו, ותפתח לנו שער החמישים הקדוש ותשפיע עלינו רחמים גדולים וחסד עליון משם, באופן שנזכה לתקן הכל ולשוב אליך באמת תמיד”. (ליקוטי תפילות)

מערכת אלי עזור לי