חג שבועות – זמן מתן תורה

by azorlieli | Jun 8, 2016 | כללי, מנהגים, שבועות

“בשבועות מקבלין התורה, ואז יכולין לקבל חיות חדש ולהמשיך רפואה להראה” (רבי נחמן מברסלב)

“וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ, בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים.”
חיכינו שבעה שבועות, ספרנו את ספירת העומר, ציינו וחגגנו לאחרונה את ל”ג בעומר והנה סוף סוף, חג השבועות הגיע. חג הקציר הינו החג השני (והקצר) מבין שלושת הרגלים, והוא מכונה במקרא גם חג הביכורים, וכמובן מכונה על פי חז”ל חג מתן תורה. שכן ציון מועדה של קבלת התורה, אינו נמצא במקרא. מהות הביכורים הינה בכך שאנו מביאים מתנות לקב”ה, קרי עולים לרגל לירושלים לבית המקדש ונותנים לקב”ה את מיטב פירות ארצנו המשובחים ביותר ואת קרבן הביכורים, “וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה’, בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם: מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה – לֹא תַעֲשׂוּ” (ספר במדבר).

ידוע כי בליל החג נוהגים ללמוד תורה כל הלילה. בגמרא מצוין כי זמן מתן התורה הינו למעשה טקס החתונה שלנו עם הקב”ה, וחשוב לומר כי ליל שבועות הינו עת רצון גדול ונפלא ועלינו להאריך בלימוד תורה בליל זה. אנו מפארים את הקב”ה ומודים לו בכך שאנו מביאים לו ביכורים ומברכים על הזכות ועל המתנה הגדולה שהוא העניק לנו –התורה. וכמו רות המואבייה שהשתוקקה אל הקב”ה בכל מאוד. עלינו לרצות ולאמץ את סם החיים לחיקנו וזה יוביל אותנו לחיבור ולקירוב פנימי, עמוק ואמיתי.

“בואו נקבל על עלינו עתה “מתן תורה”, ולא נסתכל על שום בריה שבעולם, אין לנו שום דבר בזה העולם רק את הקדוש ברוך הוא, הרגילו את עצמכם לדבר אליו יתברך בשפת האם שלכם” (קונטרס מתן תורה, הרב יהודה אשל”ג-בעל הסולם).

תיקון ליל שבועות- לילה לבן

רבי נחמן אומר לנו : “וְזֶה שֶׁנְּעוֹרִין בְּלֵיל שָׁבוּעוֹת וְאוֹמְרִים הַהַתְחָלָה וְהַסּוֹף מִכָּל סֵפֶר, כִּי הַהַתְחָלָה וְהַסּוֹף שֶׁל כָּל סֵפֶר, זֶה בְּחִינַת הַכֹּחַ וְהַפֹּעַל, כִּי הַתְחָלַת הַסֵּפֶר הוּא בְּחִינַת כֹּחַ, כִּי עֲדַיִן כָּל הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה הֵם עֲדַיִן בְּכֹחַ, וְאַחַר שֶׁגּוֹמְרִין הַסֵּפֶר זֶה בְּחִינַת שֶׁכְּבָר יָצָא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל” (ליקוטי הלכות). לפיכך, על ידי לימוד תיקון ליל שבועות הנמשך כל לילה ובו אנו קוראים ולומדים את ההתחלה ואת הסיום של פרשות השבוע, הכתובים והנביאים, התורה שבעל פה, תרי”ג מצוות וכו’. נוכל להוציא מן הכוח אל הפועל , ז”א שנוכל לתקן.

יחד עם זאת חשוב לציין שנאמר כי ליל שבועות ישמש דוגמא , ישליך על השנה כולה וישפיע על איכות הלימוד בשנה הבאה. לכן, חשוב לזכור כי בחג השבועות אנו למעשה מקבלים את התורה מחדש, ושבמעמד הר סיני הקב”ה בכבודו ובעצמו נתן לנו את תורתו. לכן עלינו ללמוד מתוך שמחה גדולה מאוד ובדבקות רבה. בנוסף, עלינו גם להיזהר שמא נירדם בזמן תפילת שחרית וקריאת התורה ומוסף.
עניין נוסף בחג הוא אכילת מאכלי חלב ולכך יש סיבות שונות, אחת הסיבות היא העניין הרוחני שבדבר, שכן נאמר “דבש וחלב תחת לשונך” וכשם שהחלב יכול להזין אותנו, כך התורה הינה המזון הרוחני של האדם.

לסיכום, הקב”ה נתן לנו את התורה-סם החיים, מזון רוחני שבלעדיו אנו לא יכולים להתקיים. עלינו לזכור כי קבלת התורה הינה עבודה עצומה שדורשת מאמץ יומיומי ושרק אם נתקדם לאט, ניקח אחריות על המעשים שלנו, ונסמוך על אבינו שבשמיים. אזי נהיה ראויים לקבלת התורה, ונוכל להוציא מן הכוח אל הפועל.

“ואתה תמלא רחמים עלי, ועזרני ותושיעני על ידי זה, ותוציאני מהרה מטומאה לטהרה, מחול לקודש, מיגון לשמחה, משעבוד לגאולה ומאפלה לאור גדול, עד אשר נזכה בחג השבועות הקדוש, ביום החמישים, שאתה תשוב אלינו, ותפתח לנו שער החמישים הקדוש ותשפיע עלינו רחמים גדולים וחסד עליון משם, באופן שנזכה לתקן הכל ולשוב אליך באמת תמיד”. (ליקוטי תפילות)

מערכת אלי עזור לי

אש אש מדורה-למה ל”ג בעומר?

by azorlieli | May 24, 2016 | כללי, מנהגים

“בו תבואר מעלת היום הגדול והנורא, יומא דהילולא רבא, יום שמחתו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי,זכותו יגן עלינו, ומה שיכולים לפעול בו”

ל”ג בעומר אוטוטו כבר כאן, הילדים אוספים קרשים למדורה, ואפשר כבר ממש להריח את תפוחי האדמה ניצלים באש. החג המיוחד הזה אותו אנו מציינים החל מהמאה ה-12 לערך, הוא למעשה החג היהודי האחרון שהתווסף ללוח הזמנים היהודי-דתי עד לתקופה המודרנית. ומקורו אינו מדאורייתא או מחכמים אלא ממנהג שהתפתח במאה שצוינה לעיל. במאמר זה נרחיב על החג בהקשרו של הרשב”י הצדיק.

יש לציין כי הסיבות העיקריות לציון ל”ג בעומר הם:

1. בתאריך זה על פי התלמוד הבבלי, פסקה המגפה אשר פקדה את תלמידיו של רבי עקיבא.
2. לפי מסורות שונות בתאריך זה רבי שמעון בר יוחאי נולד, התחתן, הוסמך על ידי רבי עקיבא וכמובן נפטר. וכאשר הוא נפטר אש גדולה בקעה מביתו.
3. בתאריך זה הודלקו משואות לציון ניצחון מרד בר כוכבא על הרומאים.

האש והאור נקשרים באופן ישיר כמובן לתורה ” כי נר מצוה ותורה אור” ולתורה יש כוח אדיר לחמם את הנפש, להמתיק את הדין וכמובן לאחד בין בני ישראל. ובמועד זה ניכרת תחושת האחדות בעם, אחדות של לימוד, ריקוד, תפילה והילולה לזכרו של הרשב”י הקדוש. אשר בזמן שהיה על ערש דווי מסר סודות עמוקים ועצומים ביותר לתלמידיו וטרם הסתלקותו אמר את פסוק התהילים “כי שם ציוה ה’ את הברכה חיים עד העולם”, ויצאה נשמתו במילה-חיים.

אנו תלויים בחביבות ובמתיקות

“ביום ל”ג בעומר נמתקים כל הדינים”

רבי עקיבא מורו ורבו של הרשב”י, דרש כי מצוות “ואהבת לרעך כמוך” היא כלל חשוב בתורה. ומעבר לכך זהו ללא ספק בסיס האחדות והאמצעי לקירוב לבבות. אך למרות זאת תלמידיו של רבי עקיבא, לא נהגו בכבוד ובאהבה אחד כלפי השני, ולכן מתו במהלך ספירת העומר. לאחר המגפה רבי עקיבא שנה את תורתו לחמישה תלמידים וביניהם הרשב”י ובעזרתם הצליח להשריש את מצוות “ואהבת”. שכן על ידי עשיית החסד והאמת ניתן לזכות לתורה לטוב ולאש הגדולה שתאיר ותחמם אותנו.

רבי נחמן אמר בהקשר הזה : “רבי עקיבא וחביריו, שמתו על ידי שלא היה בהם אהבה, כמו שאמרו רבותינו ז”ל. …הם היו גבורות וצמצומים, ולא נכללו יחד, ולא נמתקו. ורבי שמעון וחבריו, שהיו התקון שלהם, על כן אמר: “אנן בחביבותא תליא” (אנו תלויים בחביבות), היינו בחינת האהבה וכללות שנכללין יחד, ועל ידי זה – ההמתקה והתקון”. מכאן אנו למדים כי אנו חייבים שתשרה בינינו אהבה. וביום זה הנשמה מאירה במאורות גדולים וזהו יום שמחה וקירוב בחביבות ובמתיקות. הרי הר מירון המקום בו נקבר הרשב”י הוא מוקד עלייה לרגל של המוני אנשים ובזכות הכוח העצום הזה יש בוודאי את היכולת לבער את הרע מנפשנו.

כפי שציינו קודם לכן, ביום פטירתו גילה הרשב”י לתלמידיו דברים חשובים ביותר ובזוהר מתואר כי באותו יום היה רשב”י במצב של נבואה ואמר: “והרי דברים קדושים, שלא גיליתם עד עתה, אני מגלה לכם, ושלא יאמרו כי בחסרון הסתלקתי מן העולם. ואמר רבי אבא, תלמיד הרשב”י – שלא יכול היה להרים ראשו מהאור הגדול, כל אותו היום לא פסקה האש מן הבית ולא היה מי שיתקרב אליו או ייגש אליו, שהאור והאש היו סביבו…כשהוא שוכב מעוטף ופניו שוחקות”. עוד אמר הרשב”י במסכת סוכה: ” יכול אני לפטור את כל העולם כלו מן הדין מיום שנבראתי ועד עתה”. הזכות שהרשב”י מלמד עלינו היא זכות גדולה מאוד. ועלינו להדליק מדורות ולהפיץ את תורתו ושמחתו בכל העולם.

מערכת אלי עזור לי

ל”ג בעומר- מה עומד מאחורי זה?

by azorlieli | May 9, 2016 | כללי, מנהגים

“וּסְפַרְתֶּם לָכֶם, מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם, אֶת-עֹמֶר הַתְּנוּפָה: שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה; עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת, תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם; וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה, לַיהוָה” (ספר ויקרא)

בזמן שבית המקדש היה קיים, החלו לספור את העומר ביום בו הקריבו את קורבן עומר התנופה. הספירה מתחילה ממחרת השבת, דהיינו – ממוצאי יום ראשון של חג הפסח ועד לערב חג השבועות, הלאו הוא חג מתן תורה וכן היום החמישים לעומר. הספירה עצמה היא סוג של המתנה, אנו מחכים ומונים את הימים שעברו מאז ש”הקרבנו את קורבן העומר”, בציפייה לקבלת הימים שיבואו, לקבלת התורה מחדש במובן מסויים. הרי בארבעים ותשעת הימים הללו, מהרגע שבני ישראל יצאו ממצרים ועד למעמד הר סיני. העם היהודי עבר שינוי משמעותי ביותר מבחינה רוחנית. ואנו צריכים בזמן הספירה והציפייה, להשיג את הטוב, לחזור בתשובה, לגדול, להשתפר, ולהתקרב לקב”ה עד ליום בו נגיע אל הגאולה.

לכן, חשוב לציין, כי יש להקפיד לספור בכל יום ושלפני שסופרים מברכים: “ברוך אתה ה’ אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על ספירת העומר. אחת השאלות הנישנות בהקשר של ספירת העומר, היא כיצד לנהוג באם פספסנו לספור באחד הערבים. על כך הדעות חלוקות, אך באופן כללי ישנן דעות שסוברות כי ניתן למנות במהלך היום למחרת עם ברכה ויש כאלו שאומרים שניתן למנות , אך אין לברך. בכל מקרה, באם אדם פספס לגמרי יום אחד של ספירה, הוא צריך להמשיך למנות ללא ברכה.

מנהגי אבלות ול”ג בעומר

בנוסף, ישנם מנהגי אבלות בספירת העומר, לזכרם של 24 אלף תלמידיו של רבי עקיבא, שמתו ממגיפה בתקופה זו בין חג הפסח לחג השבועות.

המנהגים הם:
1. לא מתחתנים במהלך תקופה זו.
2. לא מסתפרים ומתגלחים בתקופה זו.
3. לא רוכשים בגדים חדשים.
4. ממעטים בשמחה, לא מאזינים למוזיקה וכו’.

יחד עם זאת, ישנם כאלו הנוהגים להתגלח ולהסתפר בראש חודש אייר. גם לגבי קיום חתונה ישנם מנהגים שונים בין עדות המזרח לעדות אשכנז.

הסיבה למגיפה בה נהרגו תלמידו של רבי עקיבא, הינה מכיוון שהם אינם נהגו בכבוד אחד כלפי השני. מה שמתייחס למה שאמרנו בהתחלה, שעלינו להתאמץ ולהשתדל ובמיוחד בימים אלו עלינו לאהוב ולכבד את הזולת. הרי רק לאחרונה קראנו בפרשת השבוע את הפסוק ” לא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ”, וכידוע, דרש רביע עקיבא ” ואהבת לרעך כמוך – זה כלל גדול בתורה”.

למרות המנהגים הללו, ידוע כי בל”ג בעומר אנו נוהגים לשמוח, וביום זה קרו מספר דברים חשובים בהיסטוריה היהודית:

1. המגיפה פסקה ותלמידיו של רבי עקיבא הפסיקו למות.
2. ביום זה נפטר הרשב”י הקדוש – מחבר ספר הזוהר ותלמידו של רבי עקיבא. ואמר לתלמידיו לפני שנפטר, שיש לשמוח ביום זה וגילה להם את סודות התורה הקדושים.

באשר לסיבה שבגללה אנו מדליקים מדורות – ידוע כי התורה נמשלה לאש וסודותיו הגדולים שגילה הרשב”י, הם זכות גדולה וגילוי מיוחד ביותר. ועל כן נוהגים להדליק מדורות לזכרו, להפצת האור למרחקים. סיבה נוספת להדלקת המדורות היא , שבזמן מרד בר כוכבא (אשר רבי עקיבא לקח בו חלק) נהגו להדליק מדורות בכדי להודיע על מרד ובכדי לבשר על ניצחונות.

לסיכום, בזמן ספירת העומר עלינו לשאוף לתקן את מידותינו ולהרבות בחסדים, להרבות אחדות בעם ולשמוח ולרקוד בל”ג בעומר ולזכור שעלינו להתקדם צעד אחר צעד לעבר הגאולה.

“רבונו של עולם מלא רחמים, זכנו בחסדיך העצומים לקים מצות ספירת העומר בזמנו בקדושה גדולה ובהתעוררות נפלא ונורא, שנזכה להתעורר על ידי קדושת מצוה נוראה הזאת לשוב אליך באמת, ולצאת מכל טומאותינו, לבער מקרבנו כל מיני טמאות וזוהמות שנדבק בנו על ידי מעשינו הרעים”

מערכת אלי עזור לי

חג הפסח – זמן חירותנו, זמן גאולתנו

by azorlieli | Apr 21, 2016 | כללי, מנהגים, פסח

חג הפסח

בעוד מספר ימים נשב סביב השולחן, נערוך את הסדר, נשיר מה נשתנה וחד גדיא, נשתה 4 כוסות של יין ונספר על יציאת מצרים, “וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח”. נכון שבכל יום אנו מזכירים את יציאת מצרים בתפילות, אך בליל הסדר חלה החובה לדבר ולספר” והגדת לבנך”/ כמו כן, הכוונה היא לספר לילדים, לדור ההמשך על הניסים והשפטים שעשה הקב”ה במצרים, על קריעת ים סוף על עשרת המכות וכו’.

“עבדים היינו לפרעה במצרים עתה בני חורין”, למעשה, עד שהקב”ה לא גאל אותנו והוציאנו ממצרים בני ישראל היו משועבדים לפרעה ועבדו בפרך. בני ישראל יצאו מהרע אל הטוב, מן השקר אל האמת ומגלות לגאולה והם יצאו ברכוש גדול כשידם על העליונה. אם כן, נשאלת השאלה כיצד ניתן להיות בניו חורין באמת בימינו אנו, במיוחד כאשר אנו חיים במצב תמידי של איום ולחץ וכפי שכתוב באגדה “בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו”.

רבי נחמן אומר

ננסה לבאר את העניין ע”י התייחסות לדבריו של רבי נחמן בהקשר של יציאת מצרים בספרו ” ליקוטי הלכות” : “וְזֶה הָעִנְיָן שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם נַעֲשֶׂה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וּבְכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן, כִּי בְּכָל עֵת שֶׁהָאָדָם מְשֻׁקָּע, חַס וְשָׁלוֹם, בְּגָלוּת הַנֶּפֶשׁ כָּל אֶחָד כְּפִי שֶׁנִּתְפַּס בַּעֲווֹנוֹתָיו וּבְתַאֲווֹתָיו, רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְיֵשׁ לִפְעָמִים שֶׁהָאָדָם מְשֻׁקָּע בְּגָלוּת הַנֶּפֶשׁ כָּל כָּךְ עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת לוֹ שׁוּם עֵצָה קְדוֹשָׁה אֵיךְ לָצֵאת מִן הַחֹשֶׁךְ וְהַגָּלוּת, .. אֲבָל כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה לַחֲמֹל עָלָיו וּלְגָאֳלוֹ וּלְהַנְטוֹתוֹ לִתְחִיָּה לְהַכְנִיס בּוֹ הִתְעוֹרְרוּת לִתְשׁוּבָה לְבַל יִהְיֶה נִדְחֶה חַס וְשָׁלוֹם, אָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר בְּדַעְתּוֹ עֶצֶם הָאֱמֶת.. וְעַל-יְדֵי עֶצֶם הָאֱמֶת זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה.. כִּי אַחַר יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁאָז זָכוּ לְעֶצֶם אוֹר הָאֱמֶת, אֲבָל לֹא הָיָה הָאוֹר כִּי אִם לְפִי שָׁעָה כַּמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת, רַק אַחַר כָּךְ זוֹכִין עַל-יְדֵי הַסְּפִירָה לְהַמְשִׁיךְ אוֹר הָעֵצוֹת בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה”.

בני ישראל עברו דרך ארוכה, “אכלו מרורים” עד לגאולה, אך אז הגיע האור האמיתי שגאל אותם ואח”כ הם המתינו עד לקבלת התורה וההגעה לארץ ישראל הקדושה. שכן אותו אור אמת ושופע היורד עלינו בפסח, הוא שיאפשר לנו לצאת הן מהגלות הכללית של עם ישראל והן מהגלות הפנימית שכל אחד מאיתנו שרוי בה. אך עלינו ללכת צעד צעד, שלב אחר שלב ולדבוק בקב”ה ובתורתו , עלינו לזכור כי יש לנו את החופש לבחור בשמחה ולא בעצב ואנו צריכים לנקות היטב את החמץ מקרבנו – שהוא למעשה כל המידות הרעות והעוונות אשר מרחיקים אותנו מן הגאולה. הרי החירות בסופו של דבר היא החירות הרוחנית, החירות של הנפש ואמרו חכמינו ” אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה”.

כנגד ארבעה בנים דיברה התורה

ניתן לומר כי ארבעת הבנים – חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול נמצאים עמוק בנפשנו ובאישיותנו המורכבת ממכלול תחושות ורגשות. בנוסף, ארבעת הבנים הם כנגד ארבעה לשונות של גאולה והם : ” “והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי”. תחילה הרשע יוצא נגד הגאולה, אח”כ הוא מוכן לקבל את האמונה אך אינו יודע לשאול, בהמשך הוא תם המתעניין באופן סתמי ולבסוף הוא נעשה חכם הלומד את התורה. בדיוק כפי שציינו קודם שעלינו להתקדם בשלבים בכדי לזכות בגאולה. ובכדי שנזכה להיות בני חורין אל לנו להתעלם משאר הבנים, שכן רק כאשר נכיר ונלמד לזהות ולאזן בין ארבעת הכוחות האלו, נוכל לזכות לחירות האמיתית שתוביל אותנו אל עבודת השם יתברך.

אנו מאחלים לכם פסח כשר ושמח,

מערכת אלי עזור לי

אביב הגיע פסח בא

by azorlieli | Apr 6, 2016 | כללי, מנהגים

“שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ. כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם תֹּאכְלוּ מַצּוֹת”

חג הפסח

חג הפסח נמצא ממש מעבר לפינה ואיתו גם ההכנות הרבות, הניקיונות, ההתלבטות השנתית היכן לערוך את הסדר ובקיצור הרבה עבודה. אך בשונה מחגים אחרים, בחג המצות כמעט כל התפריט שלנו משתנה, וההקפדה על הניקיונות בדגש על הכשרת המטבח וכל מה שכרוך בכך, תופסת משקל רב בהכנות לחג. כמובן שלכל עדה יש את המנהגים שלה, לגבי מה שמותר ואסור לאכול. אך בשורה התחתונה, המטרה של כל ההכנות הללו היא להוציא את החמץ מקרבנו – הן מהבחינה הפיזית (מכירת חמץ, ביעור חמץ וכו’) והן מבחינה פנימית רוחנית, דהיינו מעין ניקיון נפש פנימי של כל “הפירורים והשאריות” שמונעים מאיתנו להיות בני חורין באמת.

אז כדי שתוכלו לנקות ולהתנקות כמו שצריך לקראת החג, הכנו לכם מדריך קצר עם ההכנות הנדרשות לחג:

• ניקיון הבית – הדבר הראשון והמובן מאליו הינו ניקיון הבית. יש לנקות באופן יסודי ביותר את הבית, שטיחים, ריצפה, ספות, חדרים וכמובן את המטבח, שאותו כדאי לנקות לאחר שסיימתם עם כל השאר. עוד בנוגע למטבח,יש לשפוך בשיש וכן בכיור מים רותחים, לאחסן את כל מה שבחזקת “חמץ” (כלים, מוצרי מזון שאינם חמץ גמור וכו’ בארונות נפרדים וסגורים) ולשים חוצץ ולצפות את השיש, המדפים והמדפים במקרר, בנייר כסף/שקיות ניילון וכו’. מכיוון שאסור שיהיה ברשותנו חמץ כלל וכלל, יש להקפיד לנקות גם את הרכב, משרד/חנות הנמצאת בבעלותכם או סביבת עבודה בה אתם עשויים להימצא בחג וכו’.

• הגעלת כלים – בכדי להכשיר את הכלים השונים בהם אנו משתמשים ביום יום יש צורך להגעיל אותם- ההגעלה מתייחסת לסוג הכלי אותו אנו רוצים להכשיר (כלי מתכת, זכוכית, כלים עם סדקים וכו’). ההגעלה מתבצעת ע”י טבילת הכלים במים רותחים, ליבון קל וחמור וכלי חרס לא ניתן להכשיר. חשוב לדעת כי הרבנות הראשית דואגת להציב במקומות שונים בתי כנסת וכיו”ב סירים גדולים לנוחיות הציבור. לדעתנו פשוט יותר להחזיק סט כלים ייעודי לחג הפסח ולחסוך את ההגעלה.

• מכירת חמץ – מכירת החמץ הינה פשוטה ביותר וניתן לבצעה כיום באמצעות האינטרנט, או בעזרתו של הרב המקומי באזור בו הנכם גרים. בפעולה זו אנו למעשה מוכרים את החמץ לגויים למשך ימי הפסח בלבד.

• בדיקת חמץ – לאחר סיום הניקיונות ובלילה שלפני ליל הסדר, נוהגים להחביא כעשרה פתיתי חמץ עטופים בשקית/נייר עיתון, במקומות שונים בבית. לאחר מכן עוברים עם נר אוספים את החמץ המוחבא ובודקים היטב כי אין עוד חמץ בבית. בתום הבדיקה, יש להכריז על ביטול חמץ ולומר : “כל חמץ ושאור המצוי ברשותי שראיתיו ושלא ראיתיו, שהבחנתי בו ושלא הבחנתי בו, שבערתיו ושלא בערתיו, יתבטל ויהיה הפקר כעפר הארץ”. כך למעשה אנו מצהירים כי אנו מוותרים על כחמץ אשר נמצא ברשותנו.
• ביעור חמץ – בבוקר של ליל הסדר, יש לשרוף את החמץ אשר החבאנו ערב קודם לכן ובמידה ויש ברשותנו חמץ נוסף, יש לשרוף אותו גם כן. בזמן השריפה יש לומר: ” כל חמץ ושאור שיש ברשותי, שראיתיו ושלא ראיתיו, שביערתיו ושלא ביערתיו, יבטל ויהא כעפר הארץ”.

חשוב לדעת כי בערב החג ניתן לאכול חמץ עד כשעתיים לפני חצות היום, ז”א שעד לשעה עשר בבוקר לערך מותר לאכול חמץ בערב החג.

אנו מאחלים לכולכם חג שמח וכשר וממליצים לכם להיוועץ עם הרב שלכם בכל שאלה ועניין הקשורים לחג,

מערכת אלי עזור לי

חג פורים חג גדול ושמח ליהודים

by azorlieli | Mar 21, 2016 | כללי, מנהגים, פורים

ההכנות לשמחת חג הפורים שאוטוטו מגיע, החלו למעשה כאשר קראנו בשבת את פרשת זכור. “זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ, וְאַתָּה, עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה’ אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל-אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה’ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ – תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; לֹא תִּשְׁכָּח” (ספר דברים). שכן אחד ממנהגי החג הינו לציין את מחיית זכר עמלק, ע”י השמעת קולות ורעש (רעשן), בזמן שמציינים את שמו של המן הרשע במהלך קריאת מגילת אסתר. המן שהיה מזרע עמלק, רצה להשמידנו וברוך השם אסתר המלכה ומרדכי היהודי, הצילו אותנו מן הפור הקשה שנגזר עלינו.

כמו חג החנוכה, גם חג הפורים הינו חג מדרבנן וגם בחג זה כידוע אירע לנו נס גדול וניצחנו בו את הרוע וסילקנו את החושך. ועדיין זה לא פשוט כלל להיות בשמחה, בטח ובטח שכל הזמן אויבנו מנסים להשמידנו והמצב אינו פשוט. רבי נחמן אומר לנו ” לזכות לשמחה, קשה וכבד להאדם לזכות לזה, יותר משאר כל העבודות”. הרי מטבענו אנו נוטים לעצבות ולמצבי רוח האוטמים את ליבנו.

אם כן, במיוחד בימים אלו “המלחמה” במחיקת זכרו של עמלק שהינו שורש הרע שמאיים להשמידנו, לצד ההתבוננות פנימית ומחיקתו של ה”עמלק” הנמצא בתוכנו ומאיים לדרדר אותנו למרה השחורה. היא המפתח ליהנות מהאור והשמחה ובפורים עלינו לשמוח בעוז גדול יותר על מנת לנצח במאבק הזה. הרי חג הפורים הוא ללא ספק המועד המתאים ביותר לרקוד, לשמוח, לשיר ולהלל את הקב”ה : “על ידי רקודין והמחאת כף נעשה המתקת הדינים”. ובשמחה זו של פורים יתגלה אור גדול שיעזור לנו להכניע את המן העמלקי.

אחת הדרכים הידועות להגיע לשמחה בכלל ובפורים ובפרט עפ”י רבי נחמן היא מילי דשתוטא: “על פי רוב אין יכולין לשמח את עצמו כי אם על ידי מילי דשטותא, לעשות עצמו כשוטה כדי לבוא לשמחה, שכל החיות בגוף ונפש תלוי בזה, גם למעלה נעשה מזה ייחוד גדול על-ידי בדיחא דעתה, דהיינו שמחה”. חלק מהשמחה הזו הינה כידוע לשתות “דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי”. אך אין הכוונה כאן לשתות עד אבדן הדעת. רבי נחמן נהג לשתות יין בחג הפורים והאדם צריך לשתות במידה כך שיבושם קלות וע”י שתיית היין נוכל להגיע לדרגה רוחנית גבוהה יותר ולהתקדם בעבודתה השם יתברך ולא להגיע חס וחלילה למצב של ביזוי או חילול השם.

מצוות חג הפורים

“כַּיָּמִים, אֲשֶׁר-נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם, וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב; לַעֲשׂוֹת אוֹתָם, יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים”

להלן פירוט מצוות חג הפורים:

1. מצוות קריאת מגילת אסתר – את המגילה קוראים בליל החג (לאחר תפילת ערבית ביום בו חלה תענית אסתר) ולמחרת בבוקר וזאת כחלק מפרסום הנס. כל אדם וכל אישה מחויבים בשמיעת קריאת מגילה.
2. סעודת פורים – מצווה עלינו לקיים סעודה ביום החג.
3. משלוח מנות איש לרעהו – מצווה עלינו לשלוח דברי מזון אחד לשני. וליתר דיוק על כל אדם לשלוח שני מיני מאכלים לאדם אחד לפחות. שכן ע”י כך אנו מחזקים את האחדות בעם ישראל ונוטעים אחד בלב השני אחווה שלום ורעות.
4. מתנות לאביונים – מצווה בפורים להרבות במתנות לאביונים וליתר דיוק לתת שתי מתנות לשני אביונים.

“ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר”

מערכת אלי עזור לי