by azorlieli | Feb 11, 2016 | כללי, מנהגים
“וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם” (פרק כ”ה , פסוק א’). פרשת השבוע עוסקת בבניית המשכן לפי ציווי הקב”ה את בני ישראל: ” וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם: זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת” (פרק כ”ה , פסוק ג’). התרומות כוללות מגוון חומרים כגון: כגון כסף, זה ונחושת וכן אבני חן, עצים, עורות של בע”ח ועוד שבעזרתם ייבנה המקדש וכליו. סדר הכלים מופיע בזה אחר זה לפי ציווי הקב”ה: “כְּכֹל, אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו; וְכֵן, תַּעֲשׂוּ” (פרק כ”ה , פסוק ט’).
תחילה מצווים לבנות את ארון הברית ולצפות אותו בזהב ולעטרו אותו בכרובים, הארון ימוקם בקודש הקודשים ובו יימצאו לוחות הברית אותם קיבל משה. הקב”ה אף אומר כי יתגלה מתוך הארון: “וְנוֹעַדְתִּי לְךָ, שָׁם, וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים, אֲשֶׁר עַל-אֲרוֹן הָעֵדֻת–אֵת כָּל-אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל” (פרק כ”ה , פסוק כ”ב). אח”כ מצווים בבניית שולחן לחם הפנים ומנורת המקדש העשויה כולה מזהב טהור: וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת, זָהָב טָהוֹר; מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה, יְרֵכָהּ וְקָנָהּ, גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ, מִמֶּנָּה יִהְיוּ” (פרק כ”ה,פסוק ל”א). לאחר מכן מופיע פירוט הכנת יריעות המשכן ואת מבנה המשכן העשוי מעץ שיצופה בזהב.
וְעָשִׂיתָ פָרֹכֶת, תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי–וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר; מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב יַעֲשֶׂה אֹתָהּ, כְּרֻבִים: וְנָתַתָּה אֶת-הַפָּרֹכֶת, תַּחַת הַקְּרָסִים, וְהֵבֵאתָ שָׁמָּה מִבֵּית לַפָּרֹכֶת, אֵת אֲרוֹן הָעֵדוּת; וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת, לָכֶם, בֵּין הַקֹּדֶשׁ, וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים” (פרק כ”ו , פסוק ל”א ו-ל”ג). הפרוכת למעשה מפרידה בין קודש הקודשים בו יעמוד ארון הברית לבין היכל המשכן, בו יימצאו מנורת המקדש, שולחן הפנים ומזבח הזהב עליו מקטירים את הקטורת (ציווי בניית מזבח זה יצוין בהמשך בפרשת תצווה). אח”כ מופיע ציווי בניית מזבח הנחושת עליו יקריבו קרבנות.הפרשה מסתיימת בציווי בניית חצר במשכן: “וְעָשִׂיתָ, אֵת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן–לִפְאַת נֶגֶב-תֵּימָנָה קְלָעִים לֶחָצֵר שֵׁשׁ מָשְׁזָר, מֵאָה בָאַמָּה אֹרֶךְ, לַפֵּאָה, הָאֶחָת” (פרק כ”ז, פסוק ט’). בחצר הוקרבו הקרבנות ומיקמו בה את מזבח הנחושת ואת הכיור ששימש את הכוהנים לרחצה טרם עבודתם בבית המקדש (ציווי בניית הכיור מצוין בפרשת כי-תשא).
by azorlieli | Jan 25, 2016 | כללי, מנהגים
אלי עזור לי מציג את ט”ו בשבט כפי שלא הוצג מעולם.
“אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם.
בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים.
בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי.
בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיּעָה וְלַיְרָקוֹת.
בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ.” (מסכת רה”ש א’,א’).
לחג הט”ו בשבט המוזכר לראשונה במסכת רה”ש, ישנה חשיבות רוחנית רבה וכן חשיבות הלכתית בכל הנוגע לעבודת האדמה (שמיטה, מעשרות, תרומות, ערלה וכו’). הפירוש של רש”י לדברים הנ”ל הם כי: “עבר רוב ימות הגשמים, שהוא זמן רביעה, ועלה השרף באילנות ונמצאו הפירות חונטים מעתה”. למעשה עד לט”ו בשבט, ירדו רוב גשמי השנה והפירות שצמחו על האילנות חנוטים- הפכו מפרח לפרי. אם כן פירות שחנטו לפני ט”ו בשבט נחשבים לפירות של שנה שעברה ואלו שחנטו לאחר החג, הינם פירות של השנה החדשה.
בט”ו בשבט אנו כמובן נוהגים לאכול וליהנות מפירות הארץ בדגש על שבעת המינים (חשוב לשים לב לענייני כשרות בפירות היבשים), לנטוע עצים ולחזק את הקשר עם אדמת ארץ ישראל הקדושה. יש הנוהגים גם כן לערוך סדר ט”ו בשבט ולומר דברי הודאה ולשבח את תנובת הארץ.
כי האדם עץ השדה
לא בכדי נאמר בתורה “כי האדם עץ השדה” (דברים כ’, י”ט). הרי הטבע כולו הוא נזר הבריאה של הקדוש ברוך הוא, והוא מספק לנו, בני האדם, משאבים רבים ויקרים לאין ערוך ועלינו לשמור עליו מכל משמר. אם נתייחס לדוג’ לנושא ההתחממות הגלובלית שהינו עניין בינלאומי, ולעובדה כי רוב המומחים טוענים כי הסיבה לכך היא פליטת גזי חממה. אפשר לומר שלא בדיוק שמרנו על הטבע שלנו. רק לאחרונה נערכה ועידת אקלים בינלאומית שעסקה בפתרונות לצמצום ההתחממות. בני האדם הם שותפים מלאים לבריאה וליצירה, ואנו צריכים ללמוד מהטבע ולא להרוס אותו.
אחד הדברים החשובים אותם ניתן ללמוד מהטבע הינו הצמיחה, ובמילים אחרות הגדילה וההתפתחות. הרי אחת מהמטרות אליהם הגענו לעולם היא להמשיך את הבריאה ולהביא ילדים לעולם, זה כוח היצירה שלנו כבני אדם. בהתחלה האדם הוא כגרעין קטן, הנשתל באדמה ואט אט הוא צומח ובהמשך גם מכה שורשים וכמובן נותן פירות כך גם האילן, הנותן פירותיו שבעתיד לבוא יצמחו מהם פירות חדשים. אך חשוב לזכור כי צריך להשקיע בעץ ולטפח אותו עד שהוא יניב פירות. ובדיוק כשם שצריך לעבוד קשה את האדמה, להשקות, לגזום, וכו’ כך אנו צריכים לטפח ולהצמיח את ילדנו. ולא רק את דור העתיד עלינו לטפח, גם את הקשר הזוגי עלינו לטפח ועלינו לשאוף כל הזמן לצמיחה.
עניין הגאולה אף הוא, נמשל לצמח, עלינו להיות מוכנים ובשלים ואנו מחכים בסבלנות ומתפללים בכל יום שהגאולה תגיע, ואנו צריכים להמתין בנחת עד לבואה. שכן הצמיחה האמיתית באה מבפנים, מתוך תוכנו. ומה שעוזר לנו לצמוח זה לימוד תורה ומעשים טובים והם למעשה הגשם שלנו והחמצן שלנו. בכדי שנוכל לגדול ולצמוח באמת, אנו צריכים ללמוד מהעצים, וכמותם – להתחזק ולהתעודד ולזכור כי גם כשקשה ורוח הסערה מטלטלת אותנו ורוצה לשבור אותנו, התורה היא המים החיים וגשמי הברכה לצמיחת הנשמה שלנו.
בעזרת השם שנזכה לגאולה בקרוב ושנזכה ליהנות מהפירות המתוקים של ארצנו הקדושה.
“דע לך
שכל רועה ורועה
יש לו ניגון מיוחד
משלו
דע לך
שכל עשב ועשב
יש לו שירה מיוחדת
משלו
ומשירת העשבים
נעשה ניגון
של רועה …
ומשירת העשבים
מתמלא הלב
ומשתוקק”
שירת העשבים נעמי שמר (ע”פ ר’ נחמן מברסלב)
by azorlieli | Dec 15, 2015 | כללי, מנהגים
בפוסטים הקודמים של אלי עזור לי הגשנו לכם את חלק א, ואת חלק ב
פ
פנים מאירות – על פי חז”ל יש לחייך אל הזולת, והדבר אף גבוה מאשר לעשות עימם חסד (אך אין פירוש הדבר שאין צורך בעשיית חסד).
פשטות ותמימות – על פי רבנו, זהו עיקר היהדות.
צ
צדיק האמת – נשמה מיוחדת היורדת לעולם מדי מספר דורות, שכל תפקידה לתקן את נשמות בני ישראל.
ציון – המקום בו קבור צדיק.
ק
קברי צדיקים – זכות ומעלה גדולה היא להתפלל שם, להתחנן ולהשתטח עליהם, שכן הם עוזרים לאדם בבקשותיו גם לאחר הסתלקותם.
ר
רבנו הקדוש – רבי נחמן מברסלב. אדמו”ר, מורה רוחני ומייסד חסידות ברסלב. בחייו הבטיח תיקונים נפלאים ומיוחדים.
רבי נתן – תלמידו של רבי נחמן, אשר כתב את תורותיו, שיחותיו, סיפורי מעשיותיו ואת ספר המידות. חיבר בהוראתו גם את ליקוטי הלכות.
רצון – הדבר הגבוה ביותר אשר יכול להתקיים באדם.
ש
שירות ותשבחות – דברי שבח והלל להשם יתברך.
שמחה – המעלה הגבוהה ביותר שישנה, וממנה ההשפעות הטובות על האדם.
שמירת עיניים – יש להשתדל שלא להסתכל בדברים אסורים שאין בהם רשות.
ת
תיקון הכללי – עשרה מזמורי התהילים שגילה רבנו: טז’, לב’, מא’, מב’, נט’, עז’, צ’, קה’, קלז’, קנ’. מי שקרה לו דבר מה, עליו לטבול במקווה, לתת צדקה ולומר את התיקון הכללי.
תיקון חצות – בחצות הליל, כלומר שש שעות לאחר צאת הכוכבים, מתקיים הפדיון הכללי אשר באפשרותו לפדות כל אדם מכל צרה.
מערכת אלי עזור לי
by azorlieli | Dec 10, 2015 | כללי, מנהגים, פרשת השבוע
חג החנוכה ומשמעותו:
לרגל הדלקת נר חמישי ולקראת שבת המלכה המתקרבת אלינו, אלי עזור לי הכין לכם פוסט עם מס’ ביאורים על חג החנוכה, ובנוסף נדבר קצת על הפטרת פרשת השבוע ועל הקשר שלה לחג האורים.
לפני שנתחיל נציין כי הדלקת נרות החנוכה ביום שישי, נעשית לפני הדלקת נרות השבת. ובמוצאי השבת, נהוג להבדיל בבית ורק לאחר מכן להדליק את נרות החנוכה.
רבי נתן אומר: “כי נר חנוכה הוא כנגד שמונה פעמים שאנו מכריזים “אמת” מיד לאחר קריאת שמע של שחרית – “אני השם אלוקיכם אמת… השם אלוקיכם אמת… אמת אלוקי עולם מלכנו… אמת ואמונה חוק ולא יעבור… אמת שאתה הוא השם אלוקינו… אמת אשרי איש שישמע למצוותך… אמת אתה הוא אדון לעמך… אמת אתה הוא ראשון ואתה הוא אחרון…”
שכן האמת הטהורה, היא הדרך שלנו להתגבר על החושך, על ההתייוונות. הרי השקר מעוות את המציאות ומתעתע בנו. ורק האמת תקרב אותנו לקב”ה. היוונים כאמור רצו שנזנח את דרכינו הטובה והאמיתית, רצו שנתקרב אל החושך ונתרחק מהאור “הם החשיכו את עיניהם של ישראל”. החושך כמו השקר הוא אינו המציאות, הוא כיסוי וגם הוא מתעתע בנו כמו השקר. ובדיוק כמו שאנו לעיתים משקרים כדי “לכסות” על עצמנו, כך החושך מכסה את האמת. וכאשר אנו מדליקים את האור העולם מתגלה.
החושך הוא למעשה החכמה היוונית והוא גם היצר הרע, המעטפת החיצונית שמנסה למשוך אותנו והוא מתהדר בפן הגשמי של הצלחה וניצחונות. אך כפי שנאמר: “איזהו גיבור הכובש את יצרו”, דהיינו הניצחון הוא לכבוש את היצר ולא להתפתות לו. הניצחון של חנוכה הוא בהדלקת הנרות ובהבנה שההצלחה היא פנימית, אמיתית ומהותית. נרות החנוכה מאירים לנו את המציאות האלוקית והנר מאיר את ה”שקר” שהיצר הרע מנסה “למכור” לנו. וכשאנו מדליקים את הנרות ומפרסמים את האור כלפי חוץ, אנו מקרבים ומזכירים למי שרואה את הנרות את הפנימיות ומזמינים אותו לבית החמים הטוב ומלא האור של הקב”ה.
מה בין פרשת השבוע לחג החנוכה?
פרשת השבוע הנוכחית “מקץ” מתמקדת ביוסף (פתרון החלומות לפרעה וכו’). ובפרשה הקודמת “וישב” נאמר כי יוסף הוא איש מצליח ולמעשה הוא האיש היחיד הנקרא “מצליח” בתורה, “וַיְהִי השם אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי. (בראשית לט ב), מכך ניתן להבין שכאשר הקב”ה נמצא איתנו אנו מצליחים. השם ליווה את יוסף כאשר הוא היה בתחתית .
כאמור דברנו על עניין הניצחון וההצלחה, ולמעשה כל אדם שיש לו קשר לקב”ה, הוא אדם מוצלח. עלינו רק ללחוץ על המתג, לחבר את כל הנקודות ואת המעשים הטובים שלנו (הקטנים והגדולים) כדי להתגבר על החושך, ולזכור שהקב”ה נמצא איתנו תמיד ושכל עוד הוא איתנו, אנו “מצליחים” לנצח באופן מהותי ואמיתי.
כמעט תמיד בחג החנוכה, אנו קוראים את פרשת השבוע “מקץ” ובהתאם לכך קוראים את ההפטרה של פרשת בהעלותך (הנחשבת להפטרה קשה להבנה ובה יש נבואות שהן החזיונות של הנביא) . אם כן, בהפטרה זו לנביא זכריה יש חיזיון ובו הוא רואה את מנורת בית המקדש לפרטי פרטים: “… רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת- זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל-רֹאשָׁהּ וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת לַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל-רֹאשָׁהּ:ג וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה וְאֶחָד עַל-שְׂמֹאלָהּ”.
המנורה למעשה מסמלת בנייה מחודשת של בית המקדש לעתיד לבוא וכן היא גם סמל לעידוד הקוראת לזרובבל להמשיך לבנות את בית המקדש, כמו כן ההפטרה מספרת על ניצחון הרוח ועל חזרת השכינה, והקשר לחנוכה כאן הוא די ברור.
זכרו- כל יהודי הוא מנורה טהורה, נר דולק ונשמה מאירה, עלינו רק להמשיך להמשיך לדלוק ולהתגבר על החושך בעזרתו של השוכן במרומים.
חג שמח ושבת שלום,
צוות אלי עזור לי
by azorlieli | Dec 6, 2015 | כללי, מנהגים
לכבוד בואו של חג החנוכה שיבוא עלינו לטובה בעזרת השם, ביום ראשון הקרוב. הכנו לכם באלי עזור לי פוסט מלא ב-אור.
זמני החג:
• נר ראשון, יום א’, כ”ד ב- כסלו 6.12.15.
• נר שמיני, יום א’, א’ ב- טבת 13.12.15.
“כשנכנסו יוונים להיכל, טימאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן, שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד. נעשה בו נס והדליקו בו שמונה ימים” (מסכת שבת כ”א)
חז”ל מלמדים אותנו aימי חנוכה הינם ימים בו אנו מודים ומהללים את הקב”ה, על כל הניסים והנפלאות שהוא עשה עמנו בעבר וכן על הניסים והנפלאות שהוא עושה עמנו בהווה, בכל יום ויום. רבי נחמן אומר (ליקו”מ ח”ב, ב) “שעיקר שעשוע עולם הבא הם התודה וההודאה, כי על ידי זה סמוכים וקרובים אליו יתברך(ליקוטי מוהר”ן ח”ב, ב). הניסים וההשגחה הפרטית, מתייחסים כמובן אלינו כעם – ניצחון המכבים על הרומאים, מעטים מול רבים וכו’. ובפן האינדיבידואלי- מצוות הדלקת נרות בכל בית ובית (גם נשים מחויבות במצווה זו), מרבים בצדקה וכו’. זמן הדלקת נרות הוא זמן הידוע כסגולה, וזוהי שעת רצון גדולה מאוד בפני הקב”ה. הודאה זו באה לידי ביטוי גם בכך שאנו מוסיפים את התפילה “על הניסים” (אותה מתפללים רק בחנוכה ובפורים), הן בתפילות העמידה והן בברכת המזון.
ניתן להסתכל על ניצחון המכבים את היוונים, כניצחון האישי שלנו על היצר הרע, על מידת התאווה ועל הפיתוי להתרחק מהאור. אך עלינו להתבונן עמוק עמוק פנימה ולמצוא את “פך השמן”, את הדלק, את מנוע הבעירה ובקיצור את הטוב שיש בנו. עלינו להתחשב בכל מעשה טוב “קטן” שאנו זוכים ומצליחים לקיים. כך, אנו נצליח להצית את החנוכייה שבליבנו ולהאיר עצמנו ואת סביבתנו וכל המעשים “הקטנים” יהפכו לאור גדול שמאיר את הכל. שכן, אחת המצוות היא של חנוכה הינה פרסום הנס, דהיינו פרסום האור, ולהראות לכולם את הטוב שהקב”ה מפיץ בעולמנו. ומי שייראה את “פרסומא ניסא” יתעורר בליבו ויחפש את “פך השמן”. ומתוך כך נזכה להיות “הארה לדורות”, שתהפוך להיות הארה כללית כל הזמן לעבודת השם.
חנוכה וחינוך
רבי נתן מברסלב (תלמידו הגדול של רבי נחמן), אומר לנו כי חנוכה זו לשון חינוך, כי בעצם ביכולתו לחנך אותנו, ללמדנו, על מהות והתנהלות מלחמת היצר, המתנהלת בין האדם החפץ בטוב ובין הרע החפץ ללכדו ברשת (ליקוטי הלכות, אוה”ח, חנוכה א).
הייונים כידוע, רצו שנתרחק מעבודת השם ו”שנתיוון”, הם גזרו על ביטול שמירת השבת ועל מצוות המילה, ורצו להחיל עלינו עבודה זרה. אך יהודה המכבי לא נכנע להם, וכך נוצר מרד החשמונאים המפורסם. למעשה האדם צריך להילחם בעבודה הזרה ולהתגבר עליו ורק אז הוא יוכל להדליק את הנרות. החינוך כאן הוא למעשה החינוך העצמי לעבודת הקדוש ברוך הוא ושמירת מצוותיו. בנוסף ישנו את החינוך לילדנו, שכן, ההודאה מתחילה אצל כל איש בביתו, ועלינו לחנך את ילדנו להכרת התודה.
ונזכור תמיד שמעט מן האור דוחה הרבה מן החושך כי אור החנוכה הגדול שיורד עלינו, אור הנרות, מסמל את חיינו הרוחניים. והוא כולל בתוכו את המלחמה ואת הניצחון, ואת הכוח של “פך השמן הקטן” שנותן לנו בדיוק מה שאנו צריכים – נקודה אחת טובה, מעשה קטן, שממנו נצמח ונתעלה. כי זהו האור הנצחי, אותו אור שמבקש להתגבר על היצר.
” ריבונו של עולם עזרנו ברחמיך הרבים, שנזכה לקיים מצות הדלקת נר חנוכה בזמנו – בשלמות כראוי, בקדושה ובטהרה, ובכונה גדולה ועצומה כראוי…. ויאירו לפניך אור קדושת מצותנו בכל העולמות כולם.
ונזכה לתקן כל העולמות כולם, על ידי קיום מצוה נפלאה זו של נרות החנוכה”
by azorlieli | Dec 2, 2015 | כללי, מנהגים
חברים יקרים,
בפעם הקודמת הצגנו את חלק א’
אלי עזור לי מציג את “המילון למתחזק” החלק ה-2 :
ח
חושך – כינוי לתקופה בה האדם בצמצומים ולא שבע הצלחה מעבודת ה’.
חיות נוהמות – ביטוי שטבע רבי נחמן וכוונתו שעל האדם לקיים התבודדות משל היה חיה הזועקת ביער מעומק ליבה בלילות, כי זהו הזמן בו כל העולם נח מטרדות היום.
חקירות וחכמות חיצוניות – אין צורך בהן, שכן על מנת להאמין בהשם יתברך די בפשטות.
ט
טבע – אירועים שאינם נחשבים בגדר נס אלא דרכו של עולם. נס הוא דבר מה שמעל הטבע.
י
ירידה לתכלית עליה – כאשר אדם נמצא בעיצומה של ירידה, עליו להתנחם בידיעה כי הוא ניצב בפני עליה גדולה.
כ
כיסופים – רצונות, השתוקקות, דחף עז לעבוד את השם יתברך.
ל
לדון לכף זכות – רבי נחמן אומר שיש לדון כל יהודי, אפילו רשעים של ממש, לכף זכות. זאת משום שגם אם האדם הוא חוטא, עדיין יש בו נקודות טובות בהן הוא צדיק.
להשליך את השכל – כאשר אדם לא מחשיב את שכלו-שלו, זוכה הוא לקבל שכל של צדיק.
לעשות מהתורות תפילות – על כל תורה אותה לומדים, יש להתפלל לזכות לקיימה.
מ
מחאה – אם מרגיש אדם כי עומד הוא ליפול אל עבירות או מידות רעות, עליו למחות נגד כך ולומר לקב”ה שאינו רוצה ברע כלל. אם יעשה כן מתוך רציית הטוב ואמונה בכח הצדיקות, אזי ייצא מן הרע.
מילי דשטותא – כל אדם ראוי שישמח את עצמו במילים של שטות ומנהגי שעשוע, אך להישמר שלא לצחוק על חברו או לפגוע בו.
מניעות – קיימת בכל דבר שבקדושה, ומטרתה היא להרבות את הרצון והכיסופים.
נ
נהר המטהר מכל הכתמים – כינוי לרבנו, כלומר שביכולתו לנקותנו מכל רע.
נחל נובע מקור חכמה – ראשי תיבות נחמ”ן.
ניגון – רבי נחמן גילה כי האזנה למוזיקה ממנגן כשר מועילה לעבודת ה’ וממנגן שאינו כשר מזיקה לה.
ניסיונות – מכשולים או קשיים בדרכו של אדם לעבוד את ה’, ועליו להתגבר כנגדם.
ס
סבלנות – מאמינים כי זו הייתה המילה האחרונה שאמר רבנו, ומכאן כי יש צורך בהרבה סבלנות לכל דבר בחייו של אדם ובעיקר לעבודת ה’.
ספרי רבנו – הספרים שכתב רבי נחמן, והם רפואה של ממש לכל נפש יהודי.
ע
על כל כף התעוררות צריך קערה של התחזקות – על כל שיחה של התעוררות בעבודת ה’, צריך שיחות רבות של התחזקות.
ענווה – על האדם להיות צנוע ולדעת שאין לו סיבה להתגאות בעצמו, משום שהכל מן השם יתברך.
עצבות – יש להישמר מפניה, משום שהיא מניעה את היצר הרע וביכולתה להפיל את האדם.
מערכת אלי עזור לי.
Recent Comments