פרשת מטות מסעי

פרשת מטות מסעי

פרשת מטות מסעי

פרשת השבוע שלפנינו עוסקת בנושא חשוב שמהווה אבן יסוד בתרבות היהודית: קדושתה של התחייבות מילולית; אך תחילה נזכיר כי אנו נמצאים כעת לקראת סופו של ספר במדבר, דהיינו לקראת סוף מסעם של בני ישראל במדבר לאחר יציאת מצרים  לפני שיגיעו לארץ שהובטחה להם על ידי הקב”ה. לקראת סוף הפרשה מסופר על תחילת ההכנות לכניסה לארץ ישראל.

פרשת מטות מסעי נפתחת בכינוסם של ראשי המטות על ידי משה רבנו ובלימודם את הדינים הקשורים בנדר ובשבועה, ובפרט את הבסיס לעצם קיומם, הלא הוא “לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה”: אם אדם התחייב לנדר או לשבועה אזי אל לא להחיל את דברו (כלומר לחלל) אלא עליו לעשות כפי שיצא מפיו (שנדר או נשבע).

חובות של מילים

משה מלמד את ראשי המטות כי נדר או שבועה הם לא סתם אמירות אלא התחייבות של ממש. אדם שנדר או נשבע דבר מה אינו יכול פשוט להתעלם, להתכחש או לבטל את דבריו. הוא מחוייב להם, ואם ברצונו להתיר את נדרו או שבועתו אזי עליו לעשות זאת על פי כללים נוקשים ומדויקים שאינם פשוטים כלל. למעשה, קדושתם של נדר או שבועה גדולים כל כך, עד שהתפילה “כל נדרי” להתרתם נקבעה ליום הקדוש ביותר הקיים בלוח השנה העברי, הוא יום הכיפורים.

מדוע דווקא עכשיו, על סף כניסתם של בני ישראל אל ארץ ישראל הקדושה, מדבר משה על נדרים ושבועות? משום שבקרוב מאוד עתידים אנו לבנות יחד חברה חדשה בארץ המובטחת, וחברה זו תהיה מושתתת על אמון ועל אמונה. אילולא החברה תהיה מבוססת על נאמנות אדם להתחייבויותיו המוסריות, אזי מובטח לה כי תשקע באנרכיה.

למה שאדם ירצה לשמור על חוקים? יתכן ששמירה על החוק תישא בצידה שכר או שאי-שמירה עליו תגרור עונש, אולם על פי תורת ישראל הקדושה אדם ישמור על החוק משום שהוא רוצה לעשות כן. זהו המיוחד בחברה היהודית: לא הרצון להרוויח או החשש להיענש, אלא הרצון להפגין מחוייבות מוסרית איש כלפי רעהו ואיש כלפיו אלוקיו.

זו הסיבה בעטיה משה רבנו מזכיר ומלמד את נושא הנדרים, השבועות וקדושתם: דווקא בגלל כניסתם הקרובה של בני ישראל לארץ המובטחת ותחילת בניית החברה המיוחדת, הייחודית, שאין כדוגמתה בכל העולם כולו. הבטיחו וקיימו. הישבעו ועימדו בדבריכם. נדרו והיו נאמנים למילתכם.

סיכום המסע וההכנה לכניסה לארץ המובטחת

החלק השני של פרשת השבוע הוא גם זה שמסיים את החומש הרביעי, “במדבר”. תחילה נמנים כל התחנות שבהן עצרו בני ישראל במסעם במדבר, החל מיציאת מצרים הזכורה מליל הסדר ועד למסע האחרון אל ערבות מואב. זהו למעשה סיכום כל שנות הנדודים של בני ישראל במדבר, ארבעים שנה בתוך ארבעים ותשעה פסוקים, רגע לפני שמתחילות ההכנות לכניסה לארץ ישראל.

ארבעים שנות הנדודים של בני ישראל במדבר הם פרק זמן של דור אחד. כעת, משהמסע הארוך הגיע לקיצו, כל בני ישראל שיצאו ממצרים כבר הלכו לעולמם והעמידו דור חדש, דור המדבר, שהוא זה שייכנס לארץ ישראל. תחילה מתוארים גבולות ארץ ישראל אשר ייעד הקב”ה לבני ישראל, ולאחר מכן מונה משה רבנו את רשימת המנהיגים החדשים, יוצאי דור המדבר, אשר יובילו את העם אל הארץ המובטחת וינהלו את בניית החברה היהודית החדשה.

בהמשך הפרשה מקבלים בני ישראל מספר ציוויים מאת הקב”ה באמצעות משה רבנו. בין היתר הם מצווים להשמיד כל זכר לכל פסל או כלי עבודה זרה שבהם יתקלו עם כניסתם לארץ החדשה, בה יושבים עדיין עובדי אלילים; וכן ניתנות להם הוראות חלוקת הארץ לנחלות, קביעת ערים עבור שבט לוי וערי מקלט.

סיכום פרשות השבוע ויצא, וישלח, וישב ופרשת מקץ

סיכום פרשות השבוע ויצא, וישלח, וישב ופרשת מקץ

פרשת ויצא – בפרשה זו מסופר על יציאתו של יעקב את בית אביו בעקבות הריב עם עשיו,”וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה” (פרק כ”ח, פסוק י’). בדרכו הוא עוצר ללינה ואז חולם את חלום המלאכים “וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ, מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ ” (פרק כ”ח, פסוק י”ב). בחלום זה הקב”ה מבטיח לו את ארץ ישראל. בהמשך הפרשה יעקב נישא לרחל וללאה ועוזב את בית לבן הארמי.

פרשת וישלח – לאחר שברח מבית לבן הארמי, מתכנן יעקב לחזור לביתו ולהיפגש עם אחיו מתוך כוונה להשלים. “וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל-עֵשָׂו אָחִיו, אַרְצָה שֵׂעִיר, שְׂדֵה אֱדוֹם” (פרק ל”ב, פסוק ד’). בפרשה זו מתרחש המאבק המפורסם של יעקב במלאך וקבלת השם ישראל. בסופו של דבר משלימים האחים לאחר ריב של 34 שנים.

פרשת ויישב – פרשה זו מתארת את סיפורו של בן הזקונים יוסף, מכירתו לישמעאלים ופתרון החלומות. “וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת-יוֹסֵף מִכָּל-בָּנָיו–כִּי-בֶן-זְקֻנִים הוּא, לוֹ; וְעָשָׂה לוֹ, כְּתֹנֶת פַּסִּים” ” (פרק ל”ז, פסוק ג’). יוסף הבן האהוב מעצבן את אחיו ואלו מחליטים להתנכל לו ולמכור אותו. בהמשך הפרשה יוסף נמכר לבית פוטיפר אך מוצא עצמו בבית הסוהר שלא באשמתו. שם הוא פותר את חלומותיהם של שר המשקים ושר האופים של המלך פרעה. כמו כן בפרשה זו מובא סיפורם של יהודה ותמר, אשר מוכיחה את טעותו של יהודה.

פרשת מקץ – יוסף עדיין יושב בבית הסוהר במצרים והנה פרעה חולם: “וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים; וּפַרְעֹה חֹלֵם, וְהִנֵּה עֹמֵד עַל-הַיְאֹר” פרק מ”א, פסוק א’). פרעה קוראה ליוסף, וזה פותר לו את חלומו על שבעת השיבולים ושבע הפרות. לאחר פתרון החלום מתמנה יוסף ליועצו של פרעה “אַתָּה תִּהְיֶה עַל-בֵּיתִי, וְעַל-פִּיךָ יִשַּׁק כָּל-עַמִּי”. כאשר רעב כבד פוקד את האזור, יורדים אחיו של יוסף מצרימה לבקשת עזרה. יוסף מעמיד את אחיו במעין מבחן נאמנות ובסופו של דבר בנימין אחיו האהוב מואשם בגניבה ונאלץ להישאר ביחד עם יוסף בארץ מצרים.

סיכום פרשות השבוע – לך לך, וירא, חיי שרה ותולדות

סיכום פרשות השבוע – לך לך, וירא, חיי שרה ותולדות

מדי חודש אנו נסכם בתמציתיות את שלושת הפרשות האחרונות שקראנו וכמובן שנתייחס גם כן לפרשה הבאה עלינו טובה, במקרה הזה- פרשת תולדות.

נתחיל בפרשה השלישית בספר בראשית- פרשת לך לך: “וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ” (פרק י”ב פסוק א’). שני דברים חשובים ובולטים בפרשה- הינן ברית בין הבתרים, אברהם כורת ברית עם הקב”ה שמבטיח לו כי “וְשַׂמְתִּי אֶת-זַרְעֲךָ, כַּעֲפַר הָאָרֶץ”. ובסוף הפרשה, מצווה הקב”ה את מצוות המילה “וּבֶן-שְׁמֹנַת יָמִים, יִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר—לְדֹרֹתֵיכֶם”.

הפרשה הבאה הינה פרשת וירא: “וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה בְּאֵֽלֹנֵ֖י מַמְרֵ֑א וְה֛וּא יֹשֵׁ֥ב פֶּֽתַח-הָאֹ֖הֶל כְּחֹ֥ם הַיּֽוֹם:” (פרק י”ח, פסוק א’) . בפרשה זו מסופר על העיר סדום אשר הושמדה עקב חטאים קשים ביותר. בנוסף אנו עדים לכוחו האמוני של אברהם אבינו ודבקותו בקב”ה, כאשר זה מתבקש לעמוד בניסיון קשה מאוד ונדרש להקריב את בנו יחידו. וברגע האחרון, מלאך השם מורה לו שלא ישלח ידו אל הנער.

בפרשת חיי שרה, אנו נפרדים משרה אמנו: “וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים–שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה” (פרק כ”ג, פסוק א’). אשר נקברת במערת המכפלה בחברון. עיקר פרשה זו הינה שליחתו של אליעזר למצוא כלה ליצחק. כידוע, רבקה אשר משקה את אליעזר ואת צאנו הינה הכלה הנבחרת והשניים נישאים. ובסוף הפרשה אברהם אבינו נפטר בגיל 175 שנה.

הפרשה אותה נקרא בשבת הקרובה- תולדות: “וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן-אַבְרָהָם” (פרק כ”ה, פסוק י”ט(‘, מתארת לנו את קורותיהם של בני יצחק, אשר נולדו לאחר עשרים שנה, בהן רבקה הייתה עקרה. שני האחים התאומים עשו ויעקב שונים זה מזה ובעוד שיעקב “אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים” עשו הינו ההפך הגמור” אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה”. בהמשך הפרשה אנו מתבשרים כי עשו מוכר את הבכורה ליעקב תמורת נזיד עדשים וכאשר יצחק אומר לעשו כי יוריש לו את הבכורה, רבקה מלבישה את יעקב כמו עשו ויצחק מברך את יעקב וכך הוא גונב את הבכורה מאחיו מה שמוביל לריב ריב המאלץ את יעקב לברוח.

פרשת השבוע – בראשית, ספר בראשית

פרשת השבוע – בראשית, ספר בראשית

בשבוע שעבר עסקנו בפרשת ברכה, ספר דברים.

החגים הסתיימו ושנה חדשה החלה והנה בשעה טובה אנו מתחילים לקרוא מהתחלה את חמשת חומשי תורה. כאשר חלקה הראשון של הפרשה מתייחס לבריאת העולם: “בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ” (פרק א’, פסוק א’), כולנו יודעים כי במשך שישה ימים הקדוש ברוך הוא ברא את היום ואת הלילה, את השמיים ואת הארץ, את האדמה והצומח, את השמש, הירח והכוכבים, את החי וכמובן את בני האדם – אדם וחווה. “וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם” (פרק א’, פסוק כ”ז). השם מברך את אדם וחווה “וַיְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ” והוא מבשר להם כי הם מושלים בחיות. בריאת העולם מסתיימת כמובן ביום שבת כידוע יום קדוש למנוחה מכל מלאכה. “וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה; וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה ; וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ: כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר-בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת” ” (פרק ב’, פסוקים ב’-ג’).

חטא גן העדן

החלק הבא של הפרשה מתייחס לשהותו של האדם בגן עדן ובראיתה של האשה “וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים, לֹא-טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ; אֶעֱשֶׂה-לּוֹ עֵזֶר, כְּנֶגְדּוֹ” (פרק ב’, פסוק י”ח). שניהם נמצאים בגן העדן שניהם עירומים כביום היוולדם ושניהם למעשה עומדים למבחן מול היצר- עץ החיים המותר לאכילה ועץ הדעת האסור לאכילה. אך כידוע, הנחש מפתה את חווה לאכול מן העץ האסור וכתוצאה מכך אדם וחווה מגורשים מגן עדן ונענשים.

לאחר מכן נולדים קין והבל “וַיְהִי-הֶבֶל, רֹעֵה צֹאן, וְקַיִן, הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה” שניהם נותנים נחה לקב”ה, אך השם מקבל את מנחת הבל. כתוצאה מכך קין הורג את אחיו והוא מגורש מאדמתו. בהמשך הפרשה ישנה התייחסות לעשרת הדורות הבאים: “זֶה סֵפֶר, תּוֹלְדֹת אָדָם: בְּיוֹם, בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם, בִּדְמוּת אֱלֹהִים, עָשָׂה אֹתוֹ” (פרק ה’, פסוק א’). בסוף הפרשה אנו עדים לחטאיהם הקשים של בני האדם “וַיַּרְא יְהוָה, כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וְכָל-יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ, רַק רַע כָּל-הַיּוֹם” (פרק ה’, פסוק ו’) והוא מחליט למחות את האדם מן הארץ מלבד נוח: “וְנֹחַ, מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהוָה” (פרק ה’, פסוק ח’).

פרשת השבוע- ברכה, ספר דברים

פרשת השבוע- ברכה, ספר דברים

 בשבוע שעבר עסקנו בפרשת – האזינו , ספר דברים

במועדים אלו בהם אנו חוגגים את חגי תשרי ולקראת חג סוכות השני וכן לקראת שמיני עצרת, ישנו שינוי אשר ייחודי אך ורק לחגים אלו. ובשבת הקרובה הבאה עלינו לטובה, אין אנו קוראים את פרשת השבע, אלא קוראים את פרשת העגל (ספר שמות), פרשה זו נקראת גם כן שבת חול המועד של פסח.

את פרשת השבוע – ‘ברכה’, החותמת את ספר דברים וכן את חמשת חומשי התורה, אנו קוראים בחג מתן תורה (ולאחריה אנו מתחילים שוב עם פרשת ‘בראשית’).

(more…)

פרשת השבוע – האזינו, ספר דברים

פרשת השבוע – האזינו, ספר דברים

  בשבוע שעבר עסקנו בפרשת השבוע וילך

אתמול בערב, בתום תפיללת הנעילה ומייד לאחר תקיעת השופר, שרנו “לשנה הבאה בירושלים הבנויה” והנה האנחנו בפתחו של החג השלישי בו אנו ועלים לרגל לירושלים- חג הסוכות. בו אנו נגור בסוכתנו שבוע ימים. הימים שלפני החג עצמנו הינם ימים מיוחדים בהם אנו עוסקים במצוות כגון- בניית סוכה, בחירת סט מהודר של ארבעת המינים וכו’. ואנו עדיין נמצאים בעיצומה של תשובה ומאחלים גמר חתימה טובה בכדי שבעזרת השם החתימה תהיה באמת טובה. והנה פרשת השבוע, בה נאמרים דברי משה לעמו בפעם האחרונה נפתחת בפסוק : “הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה; {ס} וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי-פִי ” (פרק ל”ב, פסוק א’), שכמעט כולה הינה למעשה שירת האזינו – אנו עדים למה שיתרחש בעתיד לבוא, ואנו למדים על מהות וחשיבות הקשר, על הברית בין הקב”הלעמו: “זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם, בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר-וָדֹר; {ס} שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ, זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ” (פרק ל”ב, פסוק ז’).

(more…)