פרשת השבוע- ויחי, ספר בראשית

by azorlieli | Dec 24, 2015 | כללי, סיפורים, פרשת השבוע

אלי עזור לי מציג “פרשת ויחי”

בפעם הקודמת שוחחנו על פרשת ויגש. השבוע נעסוק בפרשת ויחי, הפרשה השתים-עשרה החותמת את החומש הראשון, עוסקת בפטירתם של יעקב אבינו ושל יוסף בנו. “וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה; וַיְהִי יְמֵי-יַעֲקֹב, שְׁנֵי חַיָּיו–שֶׁבַע שָׁנִים, וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה” ( פרק מ”ז, פסוק כ”ח). יעקב יודע שמותו קרב והוא קורא ליוסף ומשביעו שלא יקבור אותו במצרים, אלא במערכת המכפלה לצידה של לאה אימנו. כאשר יוסף מגיע אליו יעקב מתחזק , “וַיַּגֵּד לְיַעֲקֹב–וַיֹּאמֶר, הִנֵּה בִּנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ; וַיִּתְחַזֵּק, יִשְׂרָאֵל, וַיֵּשֶׁב, עַל-הַמִּטָּה” ( פרק מ”ח, פסוק ב’). מכאן ניתן ללמוד על החשיבות במצות ביקור חולים. בנוסף, יעקב מבשר ליוסף כי שני בניו, מנשה ואפרים, יהיו מעתה חלק משבטי ישראל והוא מברך אותם בברכה הידועה: הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל-רָע, יְבָרֵךְ אֶת-הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי, וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק; וְיִדְגּוּ לָרֹב, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ( פרק מ”ח, פסוק ט”ז).

לאחר מכן יעקב מכנס את בניו הנוספים בכדי לברך אותם וכן בשביל לומר להם דברי נבואה על העתיד לבוא. ובתוך דבריו נאמרים גם דברי תוכחה לחלק מבניו. בתום הברכות הוא מצווה אותם שיקברו אותו עם אבותיו. המצרים מכריזים על שבעים ימי אבל ויוסף מבקש אישור מפרעה ללוות את אביו ולקבור אותו בארץ ישראל הקדושה. פרעה נענה בחיוב ויעקב זוכה לקבורה מכובדת.

מות יוסף וצוואתו

האחים חוזרים מצרימה, וחוששים שמא יוסף יתנקם בהם: ” וַיִּרְאוּ אֲחֵי-יוֹסֵף, כִּי-מֵת אֲבִיהֶם, וַיֹּאמְרוּ, לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף; וְהָשֵׁב יָשִׁיב, לָנוּ, אֵת כָּל-הָרָעָה, אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ” ( פרק נ’, פסוק ט”ו). ואף נופלים לרגליו ומציעים עצמם כעבדים. אך יוסף פורץ בבכי ומשיב להם כי אין בכוונתו להרע להם ומבטי להם כי ידאג להם כמו בעבר. ” וְעַתָּה, אַל-תִּירָאוּ–אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם, וְאֶת-טַפְּכֶם; וַיְנַחֵם אוֹתָם, וַיְדַבֵּר עַל-לִבָּם” ( פרק נ’, פסוק כ”א).

וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו, אָנֹכִי מֵת; וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם, וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן-הָאָרֶץ הַזֹּאת, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב”; וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִתֶם אֶת-עַצְמֹתַי מִזֶּה. ( פרק נ’, פסוק כ”ד-כ”ה). בצוואה זו יש למעשה נבואה האומרת כי הם יצאו את מצרים בעתיד, וכאשר יגיע יום זה, הוא משביעם להעלות את עצמותיו לארץ ישראל.

“חזק חזק ונתחזק”

פרשת השבוע- ויגש, ספר בראשית

by azorlieli | Dec 17, 2015 | כללי, סיפורים, פרשת השבוע

אלי עזור לי מציג “פרשת ויגש”

אלי עזור לי ממשיך בפרשת ויגש הממשיכה לתאר את אירועי יוסף מהפרשות הקודמות, ועוסקת בעיקר במפגש של יוסף עם אחיו. הפרשה ממשיכה בדיוק היכן שהסתיימה הפרשה הקודמת – בהחלטת יוסף להשאיר את בנימין במצרים כעבד לאחר שנתפס בגניבה. יהודה ניגש אל יוסף:” וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה ( פרק מ”ד פסוק י”ח), ומסביר ליוסף שאינו יוכל לחזור ליעקב אביו, כי הוא אחראי על ביטחון בנימין ומציע להישאר כעבדו במקום בנימין ומזכיר את הקשר החזק בין יעקב לבנימין: “וְעַתָּ֗ה כְּבֹאִי אֶל עַבְדְּךָ אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתָּנוּ וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ” ( פרק מ”ד פסוק ל’). מהאופן בו ניגש יהודה ליוסף, ניתן ללמוד מכך על הגישה של יהודה ועל כושר המנהיגות שלו ועל גודל האחריות שלו כלפי אחיו וכלפי עם ישראל מאוחר יותר. 

יוסף מתוודע אל אחיו

לאחר הדיאלוג עם יהודה, רגשותיו של יוסף צפים והוא מספר לאחיו על זהותו: “ְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו וַיִּקְרָא הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו” (פרק מ”ה פסוק א’). יוסף מרגיע את אחיו ואומר להם שעצם מכירתו הייתה לטובה :” וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם” (פרק מ”ה פסוק ה’). יוסף מספר לאחיו כי יוכל לדאוג להם ולכלכל אותם במהלך שנות הרעב במצרים ובארץ כנען ומבקש מהם לרדת עמו יחד עם יעקב אביהם למצרים. ופרעה אומר ליוסף שידאג להם לכל מחסורם: “קְחוּ אֶת אֲבִיכֶם וְאֶת בָּתֵּיכֶם וּבֹאוּ אֵלָי וְאֶתְּנָה לָכֶם אֶת טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאִכְלוּ אֶת חֵלֶב הָאָרֶץ” (פרק מ”ה פסוק י”ח).

יעקב נענה להצעה ומחליט לרדת מצרימה ולפגוש את בנו. הקב”ה מחזק את החלטתו ומבטיח שיהיה עמו במצרים. כאשר יוסף פוגש את אביו , הוא מנחה אותם כי במפגש עם פרעה יספר כי הם רועי צאן וכך הם יקבלו את ארץ גושן השופעת מרעה ואכן כך קורה. בהמשך מסופר כיצד יוסף מנהל את כלכלת מצרים ביד רמה, הפרשה מסתיימת בפסוק: “וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד” ממנו מובן כי עם ישראל ניצל מהרעב.