פרשת השבוע-ספר במדבר, פרשת בהעלותך

by azorlieli | Jun 16, 2016 | כללי, פרשת השבוע

בשבוע שעבר, פרשת השבוע עסקה ב ספר במדבר- פרשת הנשא
בפרשת השבוע בני ישראל מתחילים את מסעם לעבר ארץ ישראל. הפרשה מתחילה בציווי הדלקת המנורה, אותה יש להדליק בכל יום : “דַּבֵּר, אֶל-אַהֲרֹן, וְאָמַרְתָּ, אֵלָיו: בְּהַעֲלֹתְךָ, אֶת-הַנֵּרֹת, אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת” (פרק ח’ פסוק ב’). בהמשך פרק זה מתואר כיצד יש להכשיר את הלווים ולטהרם לעבודת בית המקדש. “וַיַּעֲשׂוּ אֶת-הַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, בֵּין הָעַרְבַּיִם–בְּמִדְבַּר סִינָי” . ארבע עשר יום לאחר הקמת המשכן, ושנה לאחר יציאת מצרים, בני ישראל מצווים להקריב את קורבן הפסח ולקיים את הפסח “כְּכָל-חֻקֹּתָיו וּכְכָל-מִשְׁפָּטָיו”. מי שנמנע ממנו להקריב את קורבן הפסח מכיוון שהיה טמא, יחגוג פסח שני, ללא צורך בביעור חמץ ויקריב את קורבן הפסח “בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם”. ובעת אכילת הקורבן ידאג להתרחק מחמץ.

בני ישראל ממשיכים במסע

כאמור, בני ישראל נסעו וחנו לפי הסימן של הענן: “וּלְפִי הֵעָלוֹת הֶעָנָן, מֵעַל הָאֹהֶל–וְאַחֲרֵי כֵן, יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וּבִמְקוֹם, אֲשֶׁר יִשְׁכָּן-שָׁם הֶעָנָן–שָׁם יַחֲנוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל” (פרק ט’ פסוק י”ז). כמו כן, כחלק מההכנה למסע, משה צווה להכין שתי חצוצרות עשויות כסף בהם יתקעו הכוהנים. חצוצרות אלו ישמשו את בני ישראל להתראות שונות בעת מלחמה, לכינוס נשיאי העדה, ציון יום חג וכן סימן יציאה להמשך המסע. “וַיִּסְעוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לְמַסְעֵיהֶם, מִמִּדְבַּר סִינָי; וַיִּשְׁכֹּן הֶעָנָן, בְּמִדְבַּר פָּארָן (פרק י’ פסוק י”ב). ובכן המסע החל, התורה מציינת כאן את השבטים ואת נשיאיהם והענן מגן על בני ישראל. אך למרות זאת ישנו אספסוף קטן שמתאונן “וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים, רַע בְּאָזְנֵי יְהוָה”.

לשון הרע ועונשה של מרים

“וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה, עַל-אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח: כִּי-אִשָּׁה כֻשִׁית, לָקָח” (פרק י”ב פסוק א’). מרים ואהרון מדברים רעה כנגד משה והקב”ה מעניש את מרים בצרעת “וְהֶעָנָן, סָר מֵעַל הָאֹהֶל, וְהִנֵּה מִרְיָם, מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג”. אחר כך אהרון מבקש ממשה שיתפלל עבור אחותם ומשה נושא את התפילה ” אֵל, נָא רְפָא נָא לָהּ”. הקב”ה עונה למשה ” תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וְאַחַר, תֵּאָסֵף” ובתום שבעת הימים, בני ישראל ממשיכים במסעם.

מערכת אלי עזור לי

פרשת השבוע-ספר במדבר, פרשת נשא

by azorlieli | Jun 9, 2016 | כללי, פרשת השבוע, שבועות

בשבוע שעבר עסקנו בפרשת השבוע במדבר,ספר במדבר

 פרשת השבוע

“נשא”, קוראים תמיד בסמיכות לחג השבועות הבא עלינו לטובה. פרשה זו הינה הפרשה הארוכה ביותר בתורה ויש בה 176 פסוקים.

פרשת השבוע הנוכחית ממשיכה מהיכן שהפרשה הקודמת הסתיימה ומתחילה בתיאור תפקידם של משפחות הלווים גרשון ומררי בבית המקדש. עבודתם של בני גרשון היא: “וְנָשְׂאוּ אֶת-יְרִיעֹת הַמִּשְׁכָּן, וְאֶת-אֹהֶל מוֹעֵד, מִכְסֵהוּ, וּמִכְסֵה הַתַּחַשׁ אֲשֶׁר-עָלָיו מִלְמָעְלָה; וְאֶת-מָסַךְ–פֶּתַח, אֹהֶל מוֹעֵד” (פרק ד’ פסוק כ”ה). “וּמִשְׁמַרְתָּם–בְּיַד אִיתָמָר, בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן”. עבודתם של בני משפחת המררי היא: “..קַרְשֵׁי, הַמִּשְׁכָּן, וּבְרִיחָיו, וְעַמּוּדָיו וַאֲדָנָיו; וְעַמּוּדֵי הֶחָצֵר סָבִיב וְאַדְנֵיהֶם, וִיתֵדֹתָם וּמֵיתְרֵיהֶם, לְכָל-כְּלֵיהֶם, וּלְכֹל עֲבֹדָתָם; וּבְשֵׁמֹת תִּפְקְדוּ, אֶת-כְּלֵי מִשְׁמֶרֶת מַשָּׂאָם” (פרק ד’ פסוקים ל”א-ל”ב). כמו כן, משה מצווה לפקוד את הזכרים בני הלוי מגיל 30-50 והם אלו שיעבדו בנשיאת בני המשכן.

בהמשך מתוארים שלוש פרשיות והן דיני מעילה, פרשת סוטה ופרשת נזיר. פרשת סוטה מתארת מצב בו האישה נחשדת בבגידה בבעלה “אִ֥ישׁ אִישׁ֙ כִּֽי-תִשְׂטֶ֣ה אִשְׁתּ֔וֹ וּמָֽעֲלָ֥ה ב֖וֹ מָֽעַל”. כאשר עולה חשד זה, האישה צריכה לעבור טקס של שתיית מים מרים בבית המקדש בפני הכהן. אם היא אכן מעלה בבעלה, המים יזיקו לה ואם היא לא חטאה מובטח לה כי בטנה תישא פרי.

פרשת נזיר: “אִ֣ישׁ אֽוֹ-אִשָּׁ֗ה כִּ֤י יַפְלִא֙ לִנְדֹּר֙ נֶ֣דֶר נָזִ֔יר לְהַזִּ֖יר לַֽיהֹוָֽה; מִיַּ֤יִן וְשֵׁכָר֙ יַזִּ֔יר חֹ֥מֶץ יַ֛יִן וְחֹ֥מֶץ שֵׁכָ֖ר לֹ֣א יִשְׁתֶּ֑ה וְכָל-מִשְׁרַ֤ת עֲנָבִים֙ לֹ֣א יִשְׁתֶּ֔ה וַֽעֲנָבִ֛ים לַחִ֥ים וִֽיבֵשִׁ֖ים לֹ֥א יֹאכֵֽל” (פרק ו’ פסוקים ב’-ג’). בנוסף לאי שתיית היין הנזיר מתחייב לא להסתפר ולא להיטמא למת. ואם בשגגה נטמא למת עליו להביא קורבן, להיטבל במקווה ולגלח את שערו ולהתחיל את ימי ההתנזרות מחדש. בתום פרשיה זו הקב”ה מצווה את אהרון ובניו כי יברכו את בני ישראל בברכת הכהנים בעת חנוכת המשכן : “יְבָֽרֶכְךָ֥ יְהֹוָ֖ה וְיִשְׁמְרֶֽךָ ; יָאֵ֨ר יְהֹוָ֧ה | פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ; יִשָּׂ֨א יְהֹוָ֤ה | פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם”.

הפרשה מסתיימת בפסוק: “וּבְבֹ֨א מֹשֶׁ֜ה אֶל-אֹ֣הֶל מוֹעֵד֘ לְדַבֵּ֣ר אִתּוֹ֒ וַיִּשְׁמַ֨ע אֶת-הַקּ֜וֹל מִדַּבֵּ֣ר אֵלָ֗יו מֵעַ֤ל הַכַּפֹּ֨רֶת֙ אֲשֶׁר֙ עַל-אֲרֹ֣ן הָֽעֵדֻ֔ת מִבֵּ֖ין שְׁנֵ֣י הַכְּרֻבִ֑ים וַיְדַבֵּ֖ר אֵלָֽיו” (פרק ז’, פסוק פ”ט). ממנו ניתן ללמוד כיצד הקב”ה נגלה אל משה לאחר הקמת המשכן.