by azorlieli | Nov 30, 2016 | פרשת השבוע
מדי חודש אנו נסכם בתמציתיות את שלושת הפרשות האחרונות שקראנו וכמובן שנתייחס גם כן לפרשה הבאה עלינו טובה, במקרה הזה- פרשת תולדות.
נתחיל בפרשה השלישית בספר בראשית- פרשת לך לך: “וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ” (פרק י”ב פסוק א’). שני דברים חשובים ובולטים בפרשה- הינן ברית בין הבתרים, אברהם כורת ברית עם הקב”ה שמבטיח לו כי “וְשַׂמְתִּי אֶת-זַרְעֲךָ, כַּעֲפַר הָאָרֶץ”. ובסוף הפרשה, מצווה הקב”ה את מצוות המילה “וּבֶן-שְׁמֹנַת יָמִים, יִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר—לְדֹרֹתֵיכֶם”.
הפרשה הבאה הינה פרשת וירא: “וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה בְּאֵֽלֹנֵ֖י מַמְרֵ֑א וְה֛וּא יֹשֵׁ֥ב פֶּֽתַח-הָאֹ֖הֶל כְּחֹ֥ם הַיּֽוֹם:” (פרק י”ח, פסוק א’) . בפרשה זו מסופר על העיר סדום אשר הושמדה עקב חטאים קשים ביותר. בנוסף אנו עדים לכוחו האמוני של אברהם אבינו ודבקותו בקב”ה, כאשר זה מתבקש לעמוד בניסיון קשה מאוד ונדרש להקריב את בנו יחידו. וברגע האחרון, מלאך השם מורה לו שלא ישלח ידו אל הנער.
בפרשת חיי שרה, אנו נפרדים משרה אמנו: “וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים–שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה” (פרק כ”ג, פסוק א’). אשר נקברת במערת המכפלה בחברון. עיקר פרשה זו הינה שליחתו של אליעזר למצוא כלה ליצחק. כידוע, רבקה אשר משקה את אליעזר ואת צאנו הינה הכלה הנבחרת והשניים נישאים. ובסוף הפרשה אברהם אבינו נפטר בגיל 175 שנה.
הפרשה אותה נקרא בשבת הקרובה- תולדות: “וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן-אַבְרָהָם” (פרק כ”ה, פסוק י”ט(‘, מתארת לנו את קורותיהם של בני יצחק, אשר נולדו לאחר עשרים שנה, בהן רבקה הייתה עקרה. שני האחים התאומים עשו ויעקב שונים זה מזה ובעוד שיעקב “אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים” עשו הינו ההפך הגמור” אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה”. בהמשך הפרשה אנו מתבשרים כי עשו מוכר את הבכורה ליעקב תמורת נזיד עדשים וכאשר יצחק אומר לעשו כי יוריש לו את הבכורה, רבקה מלבישה את יעקב כמו עשו ויצחק מברך את יעקב וכך הוא גונב את הבכורה מאחיו מה שמוביל לריב ריב המאלץ את יעקב לברוח.
by azorlieli | Apr 7, 2016 | כללי, פרשת השבוע
בפעם הקודמת עסקנו בפרשת שמיני ספר ויקרא
פרשת השבוע נקראת לרוב ביחד עם הפרשה העוקבת “מצורע”, אך מכיוון שאנו בשנה מעוברת, קוראים את הפרשה לבד. פרשת תזריע ממשיכה עם דיני הטומאה והטהרה ומתחילה בפסוק: “וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר; דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ, וְיָלְדָה זָכָר–וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים, כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא” (פרק י”ב, פסוקים א’-ב’). התורה מתייחסת כאן לדיני טומאת היולדת ומבחינה בין לידת זכר ללידת נקבה, וכאשר נולד בן יש למול אותו ביום השמיני. בתום ימי הטומאה היולדת מביאה קורבן: ו”ּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ, לְבֵן אוֹ לְבַת, תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן-שְׁנָתוֹ לְעֹלָה, וּבֶן-יוֹנָה אוֹ-תֹר לְחַטָּאת–אֶל-פֶּתַח אֹהֶל-מוֹעֵד, אֶל-הַכֹּהֵן” (פרק י”ב, פסוק ו’). באם היילוד הוא זכר, הקורבן מובא לאחר ארבעים יום ובאם זו נקבה, הקורבן מובא לאחר שמונים יום.
נגע הצרעת
“אָדָם, כִּי-יִהְיֶה בְעוֹר-בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ-סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת, וְהָיָה בְעוֹר-בְּשָׂרוֹ, לְנֶגַע צָרָעַת–וְהוּבָא אֶל-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, אוֹ אֶל-אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים” (פרק י”ג, פסוק ב’). הצרעת הינה למעשה כתמים/פצעים המופיעים על העור, או שינוי בצבעו של העור או השיער. וכאשר אדם חושש כי יש לו צרעת, עליו לגשת לכהן, בכדי שזה ייבחן את מצבו. במידה והכהן לא מכריע בדינו של החולה כי הינו חולה צרעת, החולה נמצא בהסגר במשך שבוע :” וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת-הַנֶּגַע, שִׁבְעַת יָמִים”. באם הכוהן החליט כי אכן מדובר בצרעת, האדם הנגוע יורחק מן המחנה : ” כָּל-יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בּוֹ, יִטְמָא–טָמֵא הוּא: בָּדָד יֵשֵׁב, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ” (פרק י”ג, פסוק מ”ו). הלכות הטהרה של הנגוע מתוארות בפרשה הבאה – מצורע.
לאחר מכן הפרשה מתייחסת לנגע הצרעת המופיע בבגדים: “וְהַבֶּגֶד, כִּי-יִהְיֶה בוֹ נֶגַע צָרָעַת”. כאשר הכוהן מבחין כי יש נגע בבגדים הוא שם אותם בבידוד : “וְרָאָה הַכֹּהֵן, אֶת-הַנָּגַע; וְהִסְגִּיר אֶת-הַנֶּגַע, שִׁבְעַת יָמִים” (פרק י”ג, פסוק נ’). באם הנגע מתפשט, הבגד נחשב לטמא ויש לשרוף אותו. ובחלק מן המקרים, הכהן מצווה לכבס את הבגד, או לקרוע את החלק הנגוע מן הבגד. “זֹאת תּוֹרַת נֶגַע-צָרַעַת בֶּגֶד הַצֶּמֶר אוֹ הַפִּשְׁתִּים, אוֹ הַשְּׁתִי אוֹ הָעֵרֶב, אוֹ, כָּל-כְּלִי-עוֹר–לְטַהֲרוֹ, אוֹ לְטַמְּאוֹ” (פרק י”ג, פסוק נ”ט).
מערכת אלי עזור לי
Recent Comments