פרשת השבוע- בחוקתי, ספר ויקרא

פרשת השבוע- בחוקתי, ספר ויקרא

בשבוע שעבר עסקנו בפרשת בהר-ספר ויקרא
פרשת השבוע, הינה הפרשה העשירית בספר ויקרא והיא חותמת את החומש השלישי. הפרשה מתארת את עניין התוכחה- השכר והעונש, ומתחילה בפסוק: ” אִם-בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת-מִצְו‍ֹתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם” (פרק כ”ו פסוק ג’). וממשיכה “וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ.. וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם.. ונָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ..ּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם–וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם, וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם; וַהֲקִימֹתִי אֶת-בְּרִיתִי, אִתְּכֶם” (פרק כ”ו פסוקים ד’-ט’). למעשה הקב”ה אומר לבני ישראל באופן פשוט, שאם הם ישמרו תורה ומצוות הקב”ה ידאג להם ויגן עליהם. ואמרו חכמינו, ששמירת החוקים עינה לעמול בתורה יומם וליל.

לעומת זאת: “וְאִם-לֹא תִשְׁמְעוּ, לִי; וְלֹא תַעֲשׂוּ, אֵת כָּל-הַמִּצְו‍ֹת הָאֵלֶּה” (פרק כ”ו פסוק י”ד). אז הקב”ה יעניש את בני ישראל עד למצב של גלות. חשוב לציין שבשונה מהברכות הבאות אחרי השנייה ללא הפסקה. העונשים-המכות באים בהדרגה. ואחרי כל קבוצת פסוקים בהם מתואר עונש מסוים, הקב”ה מאפשר לנו לסור מדרכנו הרעה ולחזור בתשובה ורק אם בכל זאת לא נחזור מדרכנו, אז הוא יכביד את העונש. למרות זאת הקללות מסתיימות ברוח אופטימית ” וְאַף-גַּם-זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא-מְאַסְתִּים וְלֹא-גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם–לְהָפֵר בְּרִיתִי, אִתָּם.. וְזָכַרְתִּי לָהֶם, בְּרִית רִאשֹׁנִים”. מכאן אנו למדים שהברית בינינו לבין הקב”ה איתנה ועומדת.

דיני נדרים ותרומות לבית המקדש

חלקה השני של הפרשה עוסק בדיני נדרים ובתרומות לבית המקדש: “דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אִישׁ, כִּי יַפְלִא נֶדֶר–בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת, לַיהוָה” (פרק כ”ז פסוק ב’). בנדר זה למעשה אדם המקדיש עצמו, מתחייב לתרום סכום כסף לבית המקדש, כאשר הסכום שווה לערך נפש של אדם כלשהוא. וסכום התרומה נקבע לפי ערכים קבועי (מין האדם וגילו), ללא קשר לערך הכספי. במידה והנודר לא עומד בנדר ולא יכול לתרום את הסכום שנקבע לפי הערכים המצוינים בפרשה, הכוהן יעריך את הסכום אשר ידו משגת. בהמשך הפרשה מתארת דיני הקדש נוספים כגון: בהמה, בית, שדה ותבואה. הפרשה מסתיימת בפסוק: “אֵלֶּה הַמִּצְו‍ֹת, אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה–אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: בְּהַר, סִינָי” (פרק כ”ז פסוק ל”ד).

“חזק חזק ונתחזק”

מערכת אלי עזור לי

פרשת השבוע- ויקרא, ספר ויקרא

פרשת השבוע- ויקרא, ספר ויקרא

בשבוע שעבר עסקנו בפרשת פקודי

הפרשה הפותחת את החומש השלישי, עוסקת בדיני הקורבנות המוקרבים במשכן הקודש ולמעשה רוב ספר ויקרא עוסק בעבודת הכוהנים במשכן. כמו כן, בגלל הסמיכות לחג הפורים שחל עלינו לטובה בשבוע הבא, הפרשה נקראת גם שבת פרשת זכור ופרשה זו נקראת בנוסף לפרשת ויקרא: “זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם…וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה’ אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה’ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ, תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, לֹא תִּשְׁכָּח” (ספר דברים פרק כ”ה, פסוקים י”ז- י”ט). הסיבה לקריאת פרשה זו בסמיכות לפורים היא מכיוון שהמן הרשע שהיה מזרע עמלק, רצה להשמיד את העם היהודי, ואנו מצווים למחות את זכר עמלק.

פירוט דיני הקורבנות

קורבן העולה – וניתן להקריבו מתי שכל אדם חפץ בכך קרבן זה יכול להיות זה מן הבקר, העוף והצאן. הקרבן אינו נאכל והוא נשרף כולו על גבי המזבח: “וְקִרְבּוֹ וּכְרָעָיו, יִרְחַץ בַּמָּיִם; וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת-הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה, עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ-נִיחוֹחַ לַיהוָה”. (פרק א’, פסוק ט’). 

קורבן המנחה – עשוי מן הצומח. קרבן זה מתחלק למס’ סוגים: סולת, מאפה תנור, מחבץ ומרחשת, אלו נאפים כמצה. מנחה נוספת הנקראת “ביכורים-מנחת העומר”, מוקרבת למחרת הפסח.

קורבן השלמים – הינו גם כן קרבן נדבה, אך בשונה מקבן העולה, כאן מוקרבים רק חלק מהאיברים ויתר הקורבן נאכל ע”י הכוהנים וע”י מקריב הקורבן.

קורבן חטאת – קורבן זה מוקרב כאשר אדם חטא בשוגג, והפרשה מפרטת כאן את סוג הקורבן בהתייחס למי שחטא – הכהן הגדול, הסנהדרין או הנשיא.

קורבן עולה ויורד – סוג קורבן זה נקבע עפ”י מצבו הכלכלי של האדם והוא מוקרב אך ורק ע”י מי שעבר אחת מהעברות הבאות: 

1. שבועת ביטוי– אדם שנשבע מעצמו שיעשה מעשה בעתיד, או על מנת לאמת פעולה שנעשתה בעבר.
2. שבועת העדות – אדם שהיה עד למעשה מסויים ונשבע על מנת לא למסור עדות.
3. טומאת מקדש וקודשיו – אדם שאכל קורבן או נכנס לבית המקדש בזמן היותו טמא.

קורבן אשם – קורבן המוקרב כאשר אדם ביצע אחת מן העברות הבאות:

1. אשם מעילה – אדם שעשה שימוש בשוגג בכסף או חפץ שהינם רכוש המקדש.
2. אשם תלוי – כאשר ישנו ספק לפיו אדם עבר עבירה.
3. אשם גזלות – כל אדם אשר ביצע גזל.

מערכת אלי עזור לי