פרשת השבוע – פרשת פנחס, ספר במדבר

by azorlieli | Jul 21, 2016 | פרשת השבוע

בשבוע שעבר עסקנו בפרשת בלק, ספר במדבר

פרשת השבוע נפתחת בציון גבורתו של פנחס כפי שמתואר בסוף הפרשה הקודמת (בלק): “פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, הֵשִׁיב אֶת-חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, בְּקַנְאוֹ אֶת-קִנְאָתִי, בְּתוֹכָם; וְלֹא-כִלִּיתִי אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, בְּקִנְאָתִי” (פרק כ”ה, פסוק י”א). שכרו של פנחס הוא ברית-שלום עם הקב”ה ובנוסף הוא ודורותיו הבאים מקבלים “כְּהֻנַּת עוֹלָם”. אח”כ הקב”ה מצווה “צָרוֹר, אֶת-הַמִּדְיָנִים; וְהִכִּיתֶם, אוֹתָם” (פרק כ”ה, פסוק י”ז) וכן מצווה לערוך מפקד עקב המגיפה, שפקדה חללים רבים. מניינם שלב פקודי ישראל – סך הגברים בגילאי עשרים ומעלה הינו “שֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף, וָאָלֶף; שְׁבַע מֵאוֹת, וּשְׁלֹשִׁים”.

חלוקת הארץ ומינוי מחליף למשה רבנו

הקב”ה מחלק את ארץ ישראל לשבטים השונים, כאשר כל שבט מקבל חלקה לפי גודלו, והחלוקה מתבצעת לפי “עַל-פִּי, הַגּוֹרָל”. בשלב זה נמנים הלווים אשר אינם נמנו במפקד ולהם לא מוקצית נחלה “כִּי לֹא-נִתַּן לָהֶם נַחֲלָה, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל”. בהמשך הפרשה מספרת לנו כי חמשת בנות צלופחד לשבט מנשה מבקשות נחלה והקב”ה מצווה לתת להן נחלה, ומצווה כי :” אִישׁ כִּי-יָמוּת, וּבֵן אֵין לוֹ–וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת-נַחֲלָתוֹ, לְבִתּוֹ”. אם אין לו בת הנחלה עוברת לאחיו וכך הלאה.

“וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, עֲלֵה אֶל-הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה; וּרְאֵה, אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל” (פרק כ”ז, פסוק י”ב). הקב”ה מזכיר למשה את חטאו בפרשת מי המריבה ואומר לו כי יוכל להשקיף אל ארץ ישראל מהר העברים. ולאחר מכן השם מצווה את משה למנות לו מחליף ואומר למשה: “קַח-לְךָ אֶת-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן–אִישׁ, אֲשֶׁר-רוּחַ בּוֹ; וְסָמַכְתָּ אֶת-יָדְךָ, עָלָיו”, עוד אומר הקב”ה למשה: “הַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ, לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, וְלִפְנֵי, כָּל-הָעֵדָה”;וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ, עָלָיו–לְמַעַן יִשְׁמְעוּ, כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל”. זאת על מנת, שבני ישראל יקבלו את סמכותו של יהושע כמנהיגם.

החלק האחרון של הפרשה מתאר באופן מפורט את הקורבנות ובהם קורבן התמיד אותו הקריבו בכל יום בבוקר ובבין הערביים וכן את מוספי השבת ואת קורבנות מועדי ישראל: “אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיהוָה, בְּמוֹעֲדֵיכֶם–לְבַד מִנִּדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם, לְעֹלֹתֵיכֶם וּלְמִנְחֹתֵיכֶם, וּלְנִסְכֵּיכֶם, וּלְשַׁלְמֵיכֶם” (פרק כ”ט, פסוק ל”ט).

פרשת השבוע-ספר במדבר, פרשת שלח

by azorlieli | Jun 22, 2016 | כללי, פרשת השבוע

בשבוע שעבר עסקנו בפרשת ספר במדבר-בהעלותך
השבוע פרשת השבוע עוסקת בעיקר בחטא המרגלים והיא נפתחת עם שליחתם של שנים-עשר המרגלים לתור את ארץ כנען: ” שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻרוּ אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו, תִּשְׁלָחוּ–כֹּל, נָשִׂיא בָהֶם” (פרק י”ג פסוק ב’). מטרת שליחתם של ראשי השבטים הינה לבחון את הארץ, אשר בני ישראל עתידים לכבוש, ולהבין מי יושב בתוכה “הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה, הַמְעַט הוּא אִם-רָב”, וכן להבין אם הארץ טובה או רעה ואיזו תנובה יש בה “וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם-רָזָה, הֲיֵשׁ-בָּהּ עֵץ אִם-אַיִן”. המרגלים חוזרים לאחר ארבעים ימים ומדברים בפני כל העדה: “.. וַיֹּאמְרוּ, בָּאנוּ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הִוא–וְזֶה-פִּרְיָהּ.. הֶעָרִים, בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד, וְגַם-יְלִדֵי הָעֲנָק, רָאִינוּ שָׁם.. עֲמָלֵק יוֹשֵׁב, בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב; וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי, יוֹשֵׁב בָּהָר, וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל-הַיָּם” (פרק י”ג פסוקים כ”ז-כ”ט). למעשה כל המרגלים פרט לכלב בן יפונה ויהושע בן נון טענו כי לא ניתן לכבוש את הארץ וכלב אמר להיפך “עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ–כִּי-יָכוֹל נוּכַל, לָהּ”.

כיבוש הנחלות

לאחר שהעם שומע דברים אלו הם מלינים על משה ואהרון “לוּ-מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה, לוּ-מָתְנוּ”, ומשה ואהרון בחיזוקם של כלב ויהושע משיבים להם כי הארץ טובה, אך העם אינו מקשיב ורוצה לרגום אותם באבנים. בשלב זה הקב”ה מתגלה אל משה ואומר לו “עַד-אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה; וְעַד-אָנָה, לֹא-יַאֲמִינוּ בִי, בְּכֹל הָאֹתוֹת, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ”. כנגד, משה מתפלל בעבור עם ישראל והקב”ה עונה “סלחתי כדבריך”, וממית במגפה את עשרת המרגלים אשר הוציאו דיבה על הארץ. בני ישראל מבינים כי טעו, אך בניגוד להוראת משה שמפציר בהם לא לעבור את פי הקב”ה, הם יוצאים לכבוש את הארץ ונוחלים תבוסה.

בהמשך הפרשה מתייחסת למספר מצוות ואיסורים כגון: ציווי על נסכים ומנחות, דיני הפרשת חלה: “וְהָיָה, בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ–תָּרִימוּ תְרוּמָה, לַיהוָה” (פרק ט”ו, פסוק י”ט). דיני עבודת כוכבים, דיני המקושש עצים בשבת, ולבסוף מצוות פרשת ציצית: “וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל-כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם, לְדֹרֹתָם; וְנָתְנוּ עַל-צִיצִת הַכָּנָף, פְּתִיל תְּכֵלֶת”, הבאה להזכיר לנו את מצוות השם.

מערכת אלי עזור לי