אש אש מדורה-למה ל”ג בעומר?

אש אש מדורה-למה ל”ג בעומר?

“בו תבואר מעלת היום הגדול והנורא, יומא דהילולא רבא, יום שמחתו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי,זכותו יגן עלינו, ומה שיכולים לפעול בו”

ל”ג בעומר אוטוטו כבר כאן, הילדים אוספים קרשים למדורה, ואפשר כבר ממש להריח את תפוחי האדמה ניצלים באש. החג המיוחד הזה אותו אנו מציינים החל מהמאה ה-12 לערך, הוא למעשה החג היהודי האחרון שהתווסף ללוח הזמנים היהודי-דתי עד לתקופה המודרנית. ומקורו אינו מדאורייתא או מחכמים אלא ממנהג שהתפתח במאה שצוינה לעיל. במאמר זה נרחיב על החג בהקשרו של הרשב”י הצדיק.

יש לציין כי הסיבות העיקריות לציון ל”ג בעומר הם:

1. בתאריך זה על פי התלמוד הבבלי, פסקה המגפה אשר פקדה את תלמידיו של רבי עקיבא.
2. לפי מסורות שונות בתאריך זה רבי שמעון בר יוחאי נולד, התחתן, הוסמך על ידי רבי עקיבא וכמובן נפטר. וכאשר הוא נפטר אש גדולה בקעה מביתו.
3. בתאריך זה הודלקו משואות לציון ניצחון מרד בר כוכבא על הרומאים.

האש והאור נקשרים באופן ישיר כמובן לתורה ” כי נר מצוה ותורה אור” ולתורה יש כוח אדיר לחמם את הנפש, להמתיק את הדין וכמובן לאחד בין בני ישראל. ובמועד זה ניכרת תחושת האחדות בעם, אחדות של לימוד, ריקוד, תפילה והילולה לזכרו של הרשב”י הקדוש. אשר בזמן שהיה על ערש דווי מסר סודות עמוקים ועצומים ביותר לתלמידיו וטרם הסתלקותו אמר את פסוק התהילים “כי שם ציוה ה’ את הברכה חיים עד העולם”, ויצאה נשמתו במילה-חיים.

אנו תלויים בחביבות ובמתיקות

“ביום ל”ג בעומר נמתקים כל הדינים”

רבי עקיבא מורו ורבו של הרשב”י, דרש כי מצוות “ואהבת לרעך כמוך” היא כלל חשוב בתורה. ומעבר לכך זהו ללא ספק בסיס האחדות והאמצעי לקירוב לבבות. אך למרות זאת תלמידיו של רבי עקיבא, לא נהגו בכבוד ובאהבה אחד כלפי השני, ולכן מתו במהלך ספירת העומר. לאחר המגפה רבי עקיבא שנה את תורתו לחמישה תלמידים וביניהם הרשב”י ובעזרתם הצליח להשריש את מצוות “ואהבת”. שכן על ידי עשיית החסד והאמת ניתן לזכות לתורה לטוב ולאש הגדולה שתאיר ותחמם אותנו.

רבי נחמן אמר בהקשר הזה : “רבי עקיבא וחביריו, שמתו על ידי שלא היה בהם אהבה, כמו שאמרו רבותינו ז”ל. …הם היו גבורות וצמצומים, ולא נכללו יחד, ולא נמתקו. ורבי שמעון וחבריו, שהיו התקון שלהם, על כן אמר: “אנן בחביבותא תליא” (אנו תלויים בחביבות), היינו בחינת האהבה וכללות שנכללין יחד, ועל ידי זה – ההמתקה והתקון”. מכאן אנו למדים כי אנו חייבים שתשרה בינינו אהבה. וביום זה הנשמה מאירה במאורות גדולים וזהו יום שמחה וקירוב בחביבות ובמתיקות. הרי הר מירון המקום בו נקבר הרשב”י הוא מוקד עלייה לרגל של המוני אנשים ובזכות הכוח העצום הזה יש בוודאי את היכולת לבער את הרע מנפשנו.

כפי שציינו קודם לכן, ביום פטירתו גילה הרשב”י לתלמידיו דברים חשובים ביותר ובזוהר מתואר כי באותו יום היה רשב”י במצב של נבואה ואמר: “והרי דברים קדושים, שלא גיליתם עד עתה, אני מגלה לכם, ושלא יאמרו כי בחסרון הסתלקתי מן העולם. ואמר רבי אבא, תלמיד הרשב”י – שלא יכול היה להרים ראשו מהאור הגדול, כל אותו היום לא פסקה האש מן הבית ולא היה מי שיתקרב אליו או ייגש אליו, שהאור והאש היו סביבו…כשהוא שוכב מעוטף ופניו שוחקות”. עוד אמר הרשב”י במסכת סוכה: ” יכול אני לפטור את כל העולם כלו מן הדין מיום שנבראתי ועד עתה”. הזכות שהרשב”י מלמד עלינו היא זכות גדולה מאוד. ועלינו להדליק מדורות ולהפיץ את תורתו ושמחתו בכל העולם.

מערכת אלי עזור לי

ל”ג בעומר- מה עומד מאחורי זה?

ל”ג בעומר- מה עומד מאחורי זה?

“וּסְפַרְתֶּם לָכֶם, מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם, אֶת-עֹמֶר הַתְּנוּפָה: שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה; עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת, תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם; וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה, לַיהוָה” (ספר ויקרא)

בזמן שבית המקדש היה קיים, החלו לספור את העומר ביום בו הקריבו את קורבן עומר התנופה. הספירה מתחילה ממחרת השבת, דהיינו – ממוצאי יום ראשון של חג הפסח ועד לערב חג השבועות, הלאו הוא חג מתן תורה וכן היום החמישים לעומר. הספירה עצמה היא סוג של המתנה, אנו מחכים ומונים את הימים שעברו מאז ש”הקרבנו את קורבן העומר”, בציפייה לקבלת הימים שיבואו, לקבלת התורה מחדש במובן מסויים. הרי בארבעים ותשעת הימים הללו, מהרגע שבני ישראל יצאו ממצרים ועד למעמד הר סיני. העם היהודי עבר שינוי משמעותי ביותר מבחינה רוחנית. ואנו צריכים בזמן הספירה והציפייה, להשיג את הטוב, לחזור בתשובה, לגדול, להשתפר, ולהתקרב לקב”ה עד ליום בו נגיע אל הגאולה.

לכן, חשוב לציין, כי יש להקפיד לספור בכל יום ושלפני שסופרים מברכים: “ברוך אתה ה’ אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על ספירת העומר. אחת השאלות הנישנות בהקשר של ספירת העומר, היא כיצד לנהוג באם פספסנו לספור באחד הערבים. על כך הדעות חלוקות, אך באופן כללי ישנן דעות שסוברות כי ניתן למנות במהלך היום למחרת עם ברכה ויש כאלו שאומרים שניתן למנות , אך אין לברך. בכל מקרה, באם אדם פספס לגמרי יום אחד של ספירה, הוא צריך להמשיך למנות ללא ברכה.

מנהגי אבלות ול”ג בעומר

בנוסף, ישנם מנהגי אבלות בספירת העומר, לזכרם של 24 אלף תלמידיו של רבי עקיבא, שמתו ממגיפה בתקופה זו בין חג הפסח לחג השבועות.

המנהגים הם:
1. לא מתחתנים במהלך תקופה זו.
2. לא מסתפרים ומתגלחים בתקופה זו.
3. לא רוכשים בגדים חדשים.
4. ממעטים בשמחה, לא מאזינים למוזיקה וכו’.

יחד עם זאת, ישנם כאלו הנוהגים להתגלח ולהסתפר בראש חודש אייר. גם לגבי קיום חתונה ישנם מנהגים שונים בין עדות המזרח לעדות אשכנז.

הסיבה למגיפה בה נהרגו תלמידו של רבי עקיבא, הינה מכיוון שהם אינם נהגו בכבוד אחד כלפי השני. מה שמתייחס למה שאמרנו בהתחלה, שעלינו להתאמץ ולהשתדל ובמיוחד בימים אלו עלינו לאהוב ולכבד את הזולת. הרי רק לאחרונה קראנו בפרשת השבוע את הפסוק ” לא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ”, וכידוע, דרש רביע עקיבא ” ואהבת לרעך כמוך – זה כלל גדול בתורה”.

למרות המנהגים הללו, ידוע כי בל”ג בעומר אנו נוהגים לשמוח, וביום זה קרו מספר דברים חשובים בהיסטוריה היהודית:

 

1. המגיפה פסקה ותלמידיו של רבי עקיבא הפסיקו למות.
2. ביום זה נפטר הרשב”י הקדוש – מחבר ספר הזוהר ותלמידו של רבי עקיבא. ואמר לתלמידיו לפני שנפטר, שיש לשמוח ביום זה וגילה להם את סודות התורה הקדושים.

באשר לסיבה שבגללה אנו מדליקים מדורות – ידוע כי התורה נמשלה לאש וסודותיו הגדולים שגילה הרשב”י, הם זכות גדולה וגילוי מיוחד ביותר. ועל כן נוהגים להדליק מדורות לזכרו, להפצת האור למרחקים. סיבה נוספת להדלקת המדורות היא , שבזמן מרד בר כוכבא (אשר רבי עקיבא לקח בו חלק) נהגו להדליק מדורות בכדי להודיע על מרד ובכדי לבשר על ניצחונות.

לסיכום, בזמן ספירת העומר עלינו לשאוף לתקן את מידותינו ולהרבות בחסדים, להרבות אחדות בעם ולשמוח ולרקוד בל”ג בעומר ולזכור שעלינו להתקדם צעד אחר צעד לעבר הגאולה.

“רבונו של עולם מלא רחמים, זכנו בחסדיך העצומים לקים מצות ספירת העומר בזמנו בקדושה גדולה ובהתעוררות נפלא ונורא, שנזכה להתעורר על ידי קדושת מצוה נוראה הזאת לשוב אליך באמת, ולצאת מכל טומאותינו, לבער מקרבנו כל מיני טמאות וזוהמות שנדבק בנו על ידי מעשינו הרעים”

מערכת אלי עזור לי