פרשת השבוע – פרשת עקב, ספר דברים

by azorlieli | Aug 25, 2016 | פרשת השבוע

בשבוע שעבר עסקנו בפרשת ואתחנן מספר דברים.

בפרשת השבוע, משה ממשיך את נאומו טרם הכניסה לארץ ישראל: “וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם–וְשָׁמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ, אֶת-הַבְּרִית וְאֶת-הַחֶסֶד, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ ” (פרק ז’, פסוק י”ב). ניתן להבין מן הפסוק הפותח את הפרשה, כי אם עם ישראל ישמור את המצוות הקב”ה יקיים את הבטחתו וייתן להם את שכרם. משה אף מעלה שאלה/ספק : “כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ, רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי; אֵיכָה אוּכַל, לְהוֹרִישָׁם” (פרק ז’, פסוק י”ז). ותשובתו על כך כי אין מה לפחד מהגויים עימם צפויים בני ישראל להילחם בדרך לכיבוש הארץ, “זָכֹר תִּזְכֹּר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְפַרְעֹה”.

עוד מוסיף משה כי יש להשמיד ולבער לחלוטין כל זכר לעבודת האלילים של הגויים. בהמשך משה מדגיש שוב את עניין יציאת מצרים: “וְזָכַרְתָּ אֶת-כָּל-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר הוֹלִיכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה—בַּמִּדְבָּר”. שכן, למרות הקשיים הרבים והספקות, הקב”ה עשה ניסים מופלאים עם בני ישראל במדבר והוא ליווה אותם כאמור בכל צעד. עתה הם עומדים להיכנס אל הארץ הטובה, ארץ זבת חלב ודבש. אך יחד עם זאת יש לזכור כי הכל בזכות הקב”ה ולא לחטוא חלילה בחטא הגאווה” ” וְזָכַרְתָּ, אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ–כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ, לַעֲשׂוֹת חָיִל”. ואם חלילה יעבדו אלוקים אחרים אבוד יאבדו. כמו כן מציין משה את מעמד הר סיני ואת חטא העגל “וַיְהִי, מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים, לָיְלָה; נָתַן יְהוָה אֵלַי, אֶת-שְׁנֵי לֻחֹת הָאֲבָנִים–לֻחוֹת הַבְּרִית; וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, קוּם רֵד מַהֵר מִזֶּה–כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרָיִם: סָרוּ מַהֵר, מִן-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם–עָשׂוּ לָהֶם, מַסֵּכָה “(פרק ט’, פסוקים י”א-י”ב).

לקראת סוף הפרשה משה מציין את הבטחות הקב”ה לעם ישראל בתנאי שישמרו את מצוותיו ויעבדוהו במסירות : ” וְעַתָּה, יִשְׂרָאֵל–מָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ: כִּי אִם-לְיִרְאָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו, וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ, וְלַעֲבֹד אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ” (פרק י’, פסוק י”ב). אומר לעם את פרשת “שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ” (שהיא חלק מקריאת שמע), ומזכיר את מצוות הנחת תפילין וקביעת מזוזה.

פרשת כי-תשא, ספר שמות

by azorlieli | Feb 25, 2016 | כללי, פרשת השבוע

בפעם הקודמת עסקנו בפרשת תרומה ספר שמות
פרשת השבוע מתחילה בציווי של הקב”ה לאסוף תרומה “מחצית השקל מכל בן עשרים ומעלה: ” זה יִתְּנוּ, כָּל-הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים–מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ: עֶשְׂרִים גֵּרָה, הַשֶּׁקֶל–מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, תְּרוּמָה לַיהוָה” (פרק ל’ , פסוק י”ג). עוד כתוב “הֶעָשִׁיר לֹא-יַרְבֶּה, וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט, מִמַּחֲצִית, הַשָּׁקֶל”. מטרתה של התרומה הינה עבור בניית המשכן, והכוונה היא שכולם ייתנו סכום שווה וכך תרומתם תהיה זהה לבניית המקדש. בהמשך הפרשה מפרטת את בניית כיור הנחושת, את שמן וכן את ציווי הקטורת. הקב”ה מצווה על משה למנות את בצלאל בן חורי לעמוד בראש ביצוע מלאכת המשכן. 

לוחות הברית וחטא העגל

הפסוקים שבאים לפני קבלתו של משה את לוחות הברית מציינים את חשיבותה של שמירת השבת: ” שָׁמְרוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת-הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם, בְּרִית עוֹלָם בֵּינִי, וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל–אוֹת הִוא, לְעֹלָם: כִּי-שֵׁשֶׁת יָמִים, עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ” (פרק ל’א , פסוק י”ז). אזכור זה מגיע בתום ציווי מלאכת המשכן, בשביל להזכיר לבני ישראל שלא יעבדו בשבת וששמירת השבת הינה ברית בין עם ישראל לקב”ה.

משה מקבל את לוחות הברית : ” וַיִּתֵּן אֶל-מֹשֶׁה, כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי, שְׁנֵי, לֻחֹת הָעֵדֻת–לֻחֹת אֶבֶן, כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים” (פרק ל’א , פסוק י”ח). משה עולה להר סיני ובני ישראל מחכים לו ורואים כי הוא מתעכב לרדת והם פונים לאהרון. אהרון משיב להם שיביאו לו את כל נזמי הזהב אשר ברשותם :” וַיִּקַּח מִיָּדָם, וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט, וַיַּעֲשֵׂהוּ, עֵגֶל מַסֵּכָה; וַיֹּאמְרוּ–אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם” (פרק ל’ב , פסוק ד’). קב”ה פונה אל משה ואומר לו : “לֶךְ-רֵד–כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ” , לפני שמשה יורד אל העם הוא מתפלל אל הקב”ה שלא ישמיד את בני ישראל. 

משה יורד אל העם שובר את לוחות הברית ומשמיד את העגל. אח”כ משה מצווה לבנות עוד שני לוחות והקב”ה מתגלה אליו והחוטאים בחטא העגל נענשים. הפרשה מסתיימת עם עלייתו של משה להר סיני שם לא אכל ולא שתה במשך ארבעים יום וארבעים לילה “וַיִּכְתֹּב עַל-הַלֻּחֹת, אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית–עֲשֶׂרֶת, הַדְּבָרִים” ושכמשה יורד שוב אל העם, קורן עורו מקדושת הקב”ה “וְרָאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶת-פְּנֵי מֹשֶׁה, כִּי קָרַן, עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה; וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת-הַמַּסְוֶה עַל-פָּנָיו, עַד-בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ” (פרק ל’ד ,פסוק ל”ה).

מערכת אלי עזור לי