by azorlieli | Jun 2, 2016 | כללי, פרשת השבוע
בשבוע שעבר עסקנו בפרשת חוקתי
פרשת השבוע המתחילה את החומש הרביעי מתחילה במניין בני ישראל: “וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, בְּאֹהֶל מוֹעֵד: בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם—לֵאמֹר; שְׂאוּ, אֶת-רֹאשׁ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְמִשְׁפְּחֹתָם, לְבֵית אֲבֹתָם–בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת, כָּל-זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם” (פרק א’ פסוקים א’-ב’). אם כן הפרשה, מונה את ראשי הגברים של שנים-עשר השבטים: “אֵלֶּה קריאי (קְרוּאֵי) הָעֵדָה, נְשִׂיאֵי מַטּוֹת אֲבוֹתָם”. וסך הכל נמנו ” שֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף, וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים; וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת, וַחֲמִשִּׁים”. השבט היחיד שלא נמנה בשלב זה בפרשה אלא בהמשך, הינו שבט לוי. וזאת מכיוון שתפקידו של שבט לוי הינו פירוק המשכן בעת נדידת בני ישראל ושמירה על כניסה למשכן מפני זרים.
חלוקת השבטים למחנות ועבודת הלוויים במשכן
הקב”ה מצווה על משה ואהרון לחלק את שנים-עשר השבטים לארבע מחנות לפי ארבע רוחות השמיים, כאשר לכל קבוצה יש מחנה ממונה : שבט יהודה-מזרח, שבט ראובן-דרום,שבט דן- צפון, שבט אפרים- מערב. אל שבט יהודה נלווים יששכר וזבולון. אל שבט ראובן, נלווים שמעון וגד. אל שבט דן נלווים אשר ונפתלי ואל שבט אפרים, נלווים מנשה ובנימין. שבט לוי חונה בין המחנות בסמוך לאוהל מועד. סדר זה של השבטים הוא למעשה הסדר בו השבטים נוסעים וחונים במדבר.
בהמשך הפרשה מספרת לנו על תולדות הכהונה ומספרת על תפקיד הלווים בבית המקדש: ” וְשָׁמְרוּ, אֶת-כָּל-כְּלֵי אֹהֶל מוֹעֵד, וְאֶת-מִשְׁמֶרֶת, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל–לַעֲבֹד, אֶת-עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן” (פרק ג’ פסוק ח’). בנוסף, התורה מלמדת אותנו כי מלכתחילה הבכורים היו צריכים לעבוד בבית המקדש, אך מכיוון שהבכורים חטאו בחטא העגל ושבט לוי הינו השבט היחידי שלא חטאו בחטא זה, מונו הלווים לעבודת בית המקדש: “וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת-הַלְוִיִּם, מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, תַּחַת כָּל-בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם, מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְהָיוּ לִי, הַלְוִיִּם” (פרק ג’ פסוק י”ב).
הפרשה מסתיימת בפירוט תפקידם של בני קהת לשבט לוי והוא לשאת את הכלים המקודשים ביותר הנמצאים במשכן בקודש הקודשים. אך מכיוון שהכניסה לקודש הקודשים הינה רק לכוהנים, מוטלת אחריות על הכוהנים לכסות כלים אלו, כך שהקהתים יוכלו לשאתם ללא חשש פן ימותו.
מערכת אלי עזור לי
by azorlieli | Mar 31, 2016 | כללי, פרשת השבוע
בפעם הקודמת עסקנו בפרשת צו-ויקרא
“וַיְהִי, בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, קָרָא מֹשֶׁה, לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו–וּלְזִקְנֵי, יִשְׂרָאֵל ” (פרק ט’, פסוק א’). בתום שבעת ימי המילואים, מגיע היום השמיני, שהוא למעשה יום חנוכת המזבח. אהרון ובניו מקריבים את הקורבנות- חטאת, עולה, מנחה ושלמים ולאחר שאהרון מסיים להקריב את הקורבנות הוא מברך את בני ישראל “וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד, וַיֵּצְאוּ, וַיְבָרְכוּ אֶת-הָעָם”. הפרשנים אומרים לנו שמדובר בברכת הכוהנים, אשר מופיעה בפועל רק בספר במדבר. בניו של אהרון נדב ואביהוא חוטאים לפני הקב”ה : ” וַיִּקְחוּ בְנֵי-אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ, וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ, וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ, קְטֹרֶת; וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי יְהוָה, אֵשׁ זָרָה–אֲשֶׁר לֹא צִוָּה, אֹתָם” (פרק ‘, פסוק א’) והקב”ה מעניש אותם וממית אותם. אהרון ובניו מצווים שלא להתאבל, אבל בני ישראל מקיימים את מנהגי האבלות “וַאֲחֵיכֶם, כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל–יִבְכּוּ אֶת-הַשְּׂרֵפָה, אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוָה”. אח”כ הקב”ה מצווה את אהרון ואומר לו שאין לעבוד בבית המקדש במצב של שכרות. והדין על כך הוא מוות.
דיני בעלי חיים טהורים וטמאים
בחלק השני של הפרשה, ישנו פירוט של החיות אשר מותרות באכילה והחיות אשר אסורות באכילה ואת הסימנים אשר יש לוודא בטרם האכילה. “דַּבְּרוּ אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ, מִכָּל-הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ; כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה, וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָסֹת, מַעֲלַת גֵּרָה, בַּבְּהֵמָה–אֹתָהּ, תֹּאכֵלוּ; אַךְ אֶת-זֶה, לֹא תֹאכְלוּ, מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה, וּמִמַּפְרִסֵי הַפַּרְסָה” (פרק י”א, פסוקים ב’-ד’). תחילה ישנה התייחסות לבהמות ואח”כ לחיות החיות במים: “כֹּל אֲשֶׁר-לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמַּיִם, בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים–אֹתָם תֹּאכֵלוּ; וְכֹל אֲשֶׁר אֵין-לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת, בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים שֶׁקֶץ הֵם, לָכֶם (פרק י”א, פסוקים ט’-י’). ולבסוף הפרשה מתייחסת לעופות. בנוסף לדינים אלו אומרת לנו הפרשה כי החיות אשר אסורות באכילה מטמאות במותן: “וּלְאֵלֶּה, תִּטַּמָּאוּ; כָּל-הַנֹּגֵעַ בְּנִבְלָתָם, יִטְמָא עַד-הָעָרֶב” (פרק י”א, פסוק כ”ד). הפרשה מסתיימת בכך שהיא מדגישה את עניין הקדושה של בני ישראל: ” כִּי אֲנִי יהוָה, אֱלֹהֵיכֶם, וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אָנִי; וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם, בְּכָל-הַשֶּׁרֶץ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ” (פרק י”א, פסוק מ”ד).
מערכת אלי עזור לי
Recent Comments