by azorlieli | Jun 2, 2016 | כללי, פרשת השבוע
בשבוע שעבר עסקנו בפרשת חוקתי
פרשת השבוע המתחילה את החומש הרביעי מתחילה במניין בני ישראל: “וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, בְּאֹהֶל מוֹעֵד: בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם—לֵאמֹר; שְׂאוּ, אֶת-רֹאשׁ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְמִשְׁפְּחֹתָם, לְבֵית אֲבֹתָם–בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת, כָּל-זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם” (פרק א’ פסוקים א’-ב’). אם כן הפרשה, מונה את ראשי הגברים של שנים-עשר השבטים: “אֵלֶּה קריאי (קְרוּאֵי) הָעֵדָה, נְשִׂיאֵי מַטּוֹת אֲבוֹתָם”. וסך הכל נמנו ” שֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף, וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים; וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת, וַחֲמִשִּׁים”. השבט היחיד שלא נמנה בשלב זה בפרשה אלא בהמשך, הינו שבט לוי. וזאת מכיוון שתפקידו של שבט לוי הינו פירוק המשכן בעת נדידת בני ישראל ושמירה על כניסה למשכן מפני זרים.
חלוקת השבטים למחנות ועבודת הלוויים במשכן
הקב”ה מצווה על משה ואהרון לחלק את שנים-עשר השבטים לארבע מחנות לפי ארבע רוחות השמיים, כאשר לכל קבוצה יש מחנה ממונה : שבט יהודה-מזרח, שבט ראובן-דרום,שבט דן- צפון, שבט אפרים- מערב. אל שבט יהודה נלווים יששכר וזבולון. אל שבט ראובן, נלווים שמעון וגד. אל שבט דן נלווים אשר ונפתלי ואל שבט אפרים, נלווים מנשה ובנימין. שבט לוי חונה בין המחנות בסמוך לאוהל מועד. סדר זה של השבטים הוא למעשה הסדר בו השבטים נוסעים וחונים במדבר.
בהמשך הפרשה מספרת לנו על תולדות הכהונה ומספרת על תפקיד הלווים בבית המקדש: ” וְשָׁמְרוּ, אֶת-כָּל-כְּלֵי אֹהֶל מוֹעֵד, וְאֶת-מִשְׁמֶרֶת, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל–לַעֲבֹד, אֶת-עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן” (פרק ג’ פסוק ח’). בנוסף, התורה מלמדת אותנו כי מלכתחילה הבכורים היו צריכים לעבוד בבית המקדש, אך מכיוון שהבכורים חטאו בחטא העגל ושבט לוי הינו השבט היחידי שלא חטאו בחטא זה, מונו הלווים לעבודת בית המקדש: “וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת-הַלְוִיִּם, מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, תַּחַת כָּל-בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם, מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְהָיוּ לִי, הַלְוִיִּם” (פרק ג’ פסוק י”ב).
הפרשה מסתיימת בפירוט תפקידם של בני קהת לשבט לוי והוא לשאת את הכלים המקודשים ביותר הנמצאים במשכן בקודש הקודשים. אך מכיוון שהכניסה לקודש הקודשים הינה רק לכוהנים, מוטלת אחריות על הכוהנים לכסות כלים אלו, כך שהקהתים יוכלו לשאתם ללא חשש פן ימותו.
מערכת אלי עזור לי
by azorlieli | Feb 11, 2016 | כללי, מנהגים
“וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם” (פרק כ”ה , פסוק א’). פרשת השבוע עוסקת בבניית המשכן לפי ציווי הקב”ה את בני ישראל: ” וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם: זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת” (פרק כ”ה , פסוק ג’). התרומות כוללות מגוון חומרים כגון: כגון כסף, זה ונחושת וכן אבני חן, עצים, עורות של בע”ח ועוד שבעזרתם ייבנה המקדש וכליו. סדר הכלים מופיע בזה אחר זה לפי ציווי הקב”ה: “כְּכֹל, אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו; וְכֵן, תַּעֲשׂוּ” (פרק כ”ה , פסוק ט’).
תחילה מצווים לבנות את ארון הברית ולצפות אותו בזהב ולעטרו אותו בכרובים, הארון ימוקם בקודש הקודשים ובו יימצאו לוחות הברית אותם קיבל משה. הקב”ה אף אומר כי יתגלה מתוך הארון: “וְנוֹעַדְתִּי לְךָ, שָׁם, וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים, אֲשֶׁר עַל-אֲרוֹן הָעֵדֻת–אֵת כָּל-אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל” (פרק כ”ה , פסוק כ”ב). אח”כ מצווים בבניית שולחן לחם הפנים ומנורת המקדש העשויה כולה מזהב טהור: וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת, זָהָב טָהוֹר; מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה, יְרֵכָהּ וְקָנָהּ, גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ, מִמֶּנָּה יִהְיוּ” (פרק כ”ה,פסוק ל”א). לאחר מכן מופיע פירוט הכנת יריעות המשכן ואת מבנה המשכן העשוי מעץ שיצופה בזהב.
וְעָשִׂיתָ פָרֹכֶת, תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי–וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר; מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב יַעֲשֶׂה אֹתָהּ, כְּרֻבִים: וְנָתַתָּה אֶת-הַפָּרֹכֶת, תַּחַת הַקְּרָסִים, וְהֵבֵאתָ שָׁמָּה מִבֵּית לַפָּרֹכֶת, אֵת אֲרוֹן הָעֵדוּת; וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת, לָכֶם, בֵּין הַקֹּדֶשׁ, וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים” (פרק כ”ו , פסוק ל”א ו-ל”ג). הפרוכת למעשה מפרידה בין קודש הקודשים בו יעמוד ארון הברית לבין היכל המשכן, בו יימצאו מנורת המקדש, שולחן הפנים ומזבח הזהב עליו מקטירים את הקטורת (ציווי בניית מזבח זה יצוין בהמשך בפרשת תצווה). אח”כ מופיע ציווי בניית מזבח הנחושת עליו יקריבו קרבנות.הפרשה מסתיימת בציווי בניית חצר במשכן: “וְעָשִׂיתָ, אֵת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן–לִפְאַת נֶגֶב-תֵּימָנָה קְלָעִים לֶחָצֵר שֵׁשׁ מָשְׁזָר, מֵאָה בָאַמָּה אֹרֶךְ, לַפֵּאָה, הָאֶחָת” (פרק כ”ז, פסוק ט’). בחצר הוקרבו הקרבנות ומיקמו בה את מזבח הנחושת ואת הכיור ששימש את הכוהנים לרחצה טרם עבודתם בבית המקדש (ציווי בניית הכיור מצוין בפרשת כי-תשא).
by azorlieli | Feb 4, 2016 | כללי, פרשת השבוע
בפעם שעברה אלי עזור לי הציג את פרשת בשלח,ספר שמות
“וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם” (פרק כ”א , פסוק א’). פרשת השבוע עוסקת במצוות ובדינים רבים כגון דיני נזיקין, דיני ממונות וכן במצוות רבות שבין אדם לחברו. תחילה נפתחת בדיני עבד עברי: “כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד; וּבַשְּׁבִעִת–יֵצֵא לַחָפְשִׁי, חִנָּם” (פרק כ”א , פסוק ב’). כאשר אדם נתפס בשעת גניבה ואינו יכול להשיב את אשר גנב, הוא נמכר כעבד ע”י בית הדין ומשלם את חובו. העבד משתחרר בתום שש שנים (אלא אם כן העבד בוחר להישאר מסיבות שונות ואז הופך לעבד נרצע), שכן אדם יהודי הוא עבד לקב”ה ולא לאדם אחר. כמו כן, לעבד ישנם זכויות ותנאים סוציאליים הוגנים ומטרת תקופה זו, היא לתקן את דרכו הרעה של העבד וללמדו למעשים טובים. לאחר מכן הפרשה מפרטת במרוכז דיני נזקי גוף ודיני ממון וכן דינים שונים ביניהם: מצוות שמירת שבת, אזכור של שלושת הרגלים, מצוות שמיטה, איסור ערבוב בשר וחלב:”לא-תְבַשֵּׁל גְּדִי, בַּחֲלֵב אִמּו” ֹואיסור עבודה זרה:”לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם”.
כריתת ברית בין בני ישראל לקב”ה
כאשר משה מסיים לספר לעם את כל המשפטים נכרתת ברית בין עם ישראל לקב”ה: “וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית, וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם; וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע” (פרק כ”ד , פסוק ז’). טקס הברית כולל הקרבת קורבנות וזבחים שבני ישראל מקריבים לקב”ה ומשה בונה מזבח תחת הר סיני ומקריב שם קורבנות ביחד עם אהרון וזקני העם. לאחר מכן הקב”ה מצווה על משה לעלות להר סיני בכדי לקבל את לוחות הברית: “וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה–וֶהְיֵה-שָׁם; וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת-לֻחֹת הָאֶבֶן, וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי, לְהוֹרֹתָם” (פרק כ”ד , פסוק י”ב). לפני שמשה עולה אל הר סיני הוא ממנה את הזקנים ואת אהרון וחור לשמור על המחנה בו נמצא העם. הפרשה מסתיימת בעלייתו של משה להר סיני למשך ארבעים יום וארבעים לילה: “וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן, וַיַּעַל אֶל-הָהָר; וַיְהִי מֹשֶׁה, בָּהָר, אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים לָיְלָה” (פרק כ”ד , פסוק י”ח).
Recent Comments