חג הפסח – זמן חירותנו, זמן גאולתנו

by azorlieli | Apr 21, 2016 | כללי, מנהגים, פסח

חג הפסח

בעוד מספר ימים נשב סביב השולחן, נערוך את הסדר, נשיר מה נשתנה וחד גדיא, נשתה 4 כוסות של יין ונספר על יציאת מצרים, “וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח”. נכון שבכל יום אנו מזכירים את יציאת מצרים בתפילות, אך בליל הסדר חלה החובה לדבר ולספר” והגדת לבנך”/ כמו כן, הכוונה היא לספר לילדים, לדור ההמשך על הניסים והשפטים שעשה הקב”ה במצרים, על קריעת ים סוף על עשרת המכות וכו’.

“עבדים היינו לפרעה במצרים עתה בני חורין”, למעשה, עד שהקב”ה לא גאל אותנו והוציאנו ממצרים בני ישראל היו משועבדים לפרעה ועבדו בפרך. בני ישראל יצאו מהרע אל הטוב, מן השקר אל האמת ומגלות לגאולה והם יצאו ברכוש גדול כשידם על העליונה. אם כן, נשאלת השאלה כיצד ניתן להיות בניו חורין באמת בימינו אנו, במיוחד כאשר אנו חיים במצב תמידי של איום ולחץ וכפי שכתוב באגדה “בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו”.

רבי נחמן אומר

ננסה לבאר את העניין ע”י התייחסות לדבריו של רבי נחמן בהקשר של יציאת מצרים בספרו ” ליקוטי הלכות” : “וְזֶה הָעִנְיָן שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם נַעֲשֶׂה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וּבְכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן, כִּי בְּכָל עֵת שֶׁהָאָדָם מְשֻׁקָּע, חַס וְשָׁלוֹם, בְּגָלוּת הַנֶּפֶשׁ כָּל אֶחָד כְּפִי שֶׁנִּתְפַּס בַּעֲווֹנוֹתָיו וּבְתַאֲווֹתָיו, רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְיֵשׁ לִפְעָמִים שֶׁהָאָדָם מְשֻׁקָּע בְּגָלוּת הַנֶּפֶשׁ כָּל כָּךְ עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת לוֹ שׁוּם עֵצָה קְדוֹשָׁה אֵיךְ לָצֵאת מִן הַחֹשֶׁךְ וְהַגָּלוּת, .. אֲבָל כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה לַחֲמֹל עָלָיו וּלְגָאֳלוֹ וּלְהַנְטוֹתוֹ לִתְחִיָּה לְהַכְנִיס בּוֹ הִתְעוֹרְרוּת לִתְשׁוּבָה לְבַל יִהְיֶה נִדְחֶה חַס וְשָׁלוֹם, אָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר בְּדַעְתּוֹ עֶצֶם הָאֱמֶת.. וְעַל-יְדֵי עֶצֶם הָאֱמֶת זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה.. כִּי אַחַר יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁאָז זָכוּ לְעֶצֶם אוֹר הָאֱמֶת, אֲבָל לֹא הָיָה הָאוֹר כִּי אִם לְפִי שָׁעָה כַּמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת, רַק אַחַר כָּךְ זוֹכִין עַל-יְדֵי הַסְּפִירָה לְהַמְשִׁיךְ אוֹר הָעֵצוֹת בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה”.

בני ישראל עברו דרך ארוכה, “אכלו מרורים” עד לגאולה, אך אז הגיע האור האמיתי שגאל אותם ואח”כ הם המתינו עד לקבלת התורה וההגעה לארץ ישראל הקדושה. שכן אותו אור אמת ושופע היורד עלינו בפסח, הוא שיאפשר לנו לצאת הן מהגלות הכללית של עם ישראל והן מהגלות הפנימית שכל אחד מאיתנו שרוי בה. אך עלינו ללכת צעד צעד, שלב אחר שלב ולדבוק בקב”ה ובתורתו , עלינו לזכור כי יש לנו את החופש לבחור בשמחה ולא בעצב ואנו צריכים לנקות היטב את החמץ מקרבנו – שהוא למעשה כל המידות הרעות והעוונות אשר מרחיקים אותנו מן הגאולה. הרי החירות בסופו של דבר היא החירות הרוחנית, החירות של הנפש ואמרו חכמינו ” אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה”.

כנגד ארבעה בנים דיברה התורה

ניתן לומר כי ארבעת הבנים – חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול נמצאים עמוק בנפשנו ובאישיותנו המורכבת ממכלול תחושות ורגשות. בנוסף, ארבעת הבנים הם כנגד ארבעה לשונות של גאולה והם : ” “והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי”. תחילה הרשע יוצא נגד הגאולה, אח”כ הוא מוכן לקבל את האמונה אך אינו יודע לשאול, בהמשך הוא תם המתעניין באופן סתמי ולבסוף הוא נעשה חכם הלומד את התורה. בדיוק כפי שציינו קודם שעלינו להתקדם בשלבים בכדי לזכות בגאולה. ובכדי שנזכה להיות בני חורין אל לנו להתעלם משאר הבנים, שכן רק כאשר נכיר ונלמד לזהות ולאזן בין ארבעת הכוחות האלו, נוכל לזכות לחירות האמיתית שתוביל אותנו אל עבודת השם יתברך.

אנו מאחלים לכם פסח כשר ושמח,

מערכת אלי עזור לי

פרשת השבוע- וארא, ספר שמות

by azorlieli | Jan 7, 2016 | כללי, פרשת השבוע

אלי עזור לי מציג את פרשת השבוע- וארא, ספר שמות.

כזכור, הפרשה הקודמת הסתיימה בכך שמשה ואהרון פנו לפרעה בבקשה שישחרר את עם ישראל, ופרעה השיב שלא רק שלא ישחרר אותם, אלא יכביד את עבודתם. כתוצאה מכך פנה משה אל הקב”ה ושאל אותו “למה הרעתה לעם הזה” ואז הקב”ה משיב לו כי הוא יוציא את עם ישראל ביד חזקה. הפרשה הנוכחית ממשיכה מאותו מקום והיא נפתחת בגילויו של השם אל משה והקב”ה גם אומר למשה את שמו המפורש, ושולח אותו שוב לדבר עם בני ישראל ועם פרעה: ” לָכֵ֞ן אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי-יִשְׂרָאֵל֘ אֲנִ֣י יְהוָֹה֒ וְהֽוֹצֵאתִ֣י אֶתְכֶ֗ם מִתַּ֨חַת֙ סִבְלֹ֣ת מִצְרַ֔יִם וְהִצַּלְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵֽעֲבֹֽדָתָ֑ם וְגָֽאַלְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ בִּזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבִשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים:” (פרק ו’ פסוק ו”). אך בני ישראל לא שומעים למשה ” מִקֹּ֣צֶר ר֔וּחַ וּמֵֽעֲבֹדָ֖ה קָשָֽׁה”. ואז הקב”ה שולח את משה לפרעה ומשה עונה לו כי אם עם ישראל לא הקשיב לו, כיצד פרעה יקשיב לו.

מוטות משה ואהרון ועשר המכות

בסופו של דבר משה ואהרון ניגשים לפרעה והקב”ה מבשר להם שהוא יקשיח את לב פרעה, וכך פרעה יסרב והקב”ה יוכל להכות בו בחוזקה : “וְלֹֽא-יִשְׁמַ֤ע אֲלֵכֶם֙ פַּרְעֹ֔ה וְנָֽתַתִּ֥י אֶת-יָדִ֖י בְּמִצְרָ֑יִם וְהֽוֹצֵאתִ֨י אֶת-צִבְאֹתַ֜י אֶת-עַמִּ֤י בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בִּשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים” (פרק ז’ פסוק ד’). תחילה משה ואהרון מנסים לשכנע את פרעה ע”י אותות ומופתים. אהרון הופך את מטהו לתנין, אך אז חרטומי פרעה מבצעים את אותה פעולה. ולמרות שאהרון מוכיח את חוזקו ע”י כך שמטהו בולע את מוטות החרטומים, פרעה עדיין מסרב לשחרר את עם ישראל : “וַיֶּֽחֱזַק֙ לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵהֶ֑ם כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֹֽה” (פרק ז’ פסוק י”ג).

כאן מתחילות עשר המכות, כאשר המכה הראשונה היא כידוע מכת דם. בפרשה זו ניתנות שבע המכות הראשונות מן הקלה אל החמורה ואילו הן : דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר שחין, ברד. בין המכות, משה ניגש אל פרעה ומפציר בו שוב “שלח את עמי” אך פרעה ממשיך לסרב. וגם כאשר פרעה טוען כי יענה למשה ומבקש שיפסיקו את הגזרות הקשות, הוא מתחרט מייד אח”כ.

ניתן ללמוד מהמכות וכן מהאותות, את שליטתו של הקב”ה בטבע ועלינו להודות לקב”ה על הנס הגדול שהוציאנו ממצרים והביאנו לארץ הקודש, בכל יום ויום.