פרשת השבוע – פרשת עקב, ספר דברים

פרשת השבוע – פרשת עקב, ספר דברים

בשבוע שעבר עסקנו בפרשת ואתחנן מספר דברים.

בפרשת השבוע, משה ממשיך את נאומו טרם הכניסה לארץ ישראל: “וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם–וְשָׁמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ, אֶת-הַבְּרִית וְאֶת-הַחֶסֶד, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ ” (פרק ז’, פסוק י”ב). ניתן להבין מן הפסוק הפותח את הפרשה, כי אם עם ישראל ישמור את המצוות הקב”ה יקיים את הבטחתו וייתן להם את שכרם. משה אף מעלה שאלה/ספק : “כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ, רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי; אֵיכָה אוּכַל, לְהוֹרִישָׁם” (פרק ז’, פסוק י”ז). ותשובתו על כך כי אין מה לפחד מהגויים עימם צפויים בני ישראל להילחם בדרך לכיבוש הארץ, “זָכֹר תִּזְכֹּר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְפַרְעֹה”.

עוד מוסיף משה כי יש להשמיד ולבער לחלוטין כל זכר לעבודת האלילים של הגויים. בהמשך משה מדגיש שוב את עניין יציאת מצרים: “וְזָכַרְתָּ אֶת-כָּל-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר הוֹלִיכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה—בַּמִּדְבָּר”. שכן, למרות הקשיים הרבים והספקות, הקב”ה עשה ניסים מופלאים עם בני ישראל במדבר והוא ליווה אותם כאמור בכל צעד. עתה הם עומדים להיכנס אל הארץ הטובה, ארץ זבת חלב ודבש. אך יחד עם זאת יש לזכור כי הכל בזכות הקב”ה ולא לחטוא חלילה בחטא הגאווה” ” וְזָכַרְתָּ, אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ–כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ, לַעֲשׂוֹת חָיִל”. ואם חלילה יעבדו אלוקים אחרים אבוד יאבדו. כמו כן מציין משה את מעמד הר סיני ואת חטא העגל “וַיְהִי, מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים, לָיְלָה; נָתַן יְהוָה אֵלַי, אֶת-שְׁנֵי לֻחֹת הָאֲבָנִים–לֻחוֹת הַבְּרִית; וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, קוּם רֵד מַהֵר מִזֶּה–כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרָיִם: סָרוּ מַהֵר, מִן-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם–עָשׂוּ לָהֶם, מַסֵּכָה “(פרק ט’, פסוקים י”א-י”ב).

לקראת סוף הפרשה משה מציין את הבטחות הקב”ה לעם ישראל בתנאי שישמרו את מצוותיו ויעבדוהו במסירות : ” וְעַתָּה, יִשְׂרָאֵל–מָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ: כִּי אִם-לְיִרְאָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו, וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ, וְלַעֲבֹד אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ” (פרק י’, פסוק י”ב). אומר לעם את פרשת “שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ” (שהיא חלק מקריאת שמע), ומזכיר את מצוות הנחת תפילין וקביעת מזוזה.

פרשת השבוע – פרשת ואתחנן, ספר דברים

פרשת השבוע – פרשת ואתחנן, ספר דברים

בשבוע שעבר עסקנו בפרשת דברים, ספר דברים.

פרשת השבוע מתחילה בתחינתו של משה אל הקב”ה “וָאֶתְחַנַּן, אֶל-יְהוָה”, המבקש שיכניס אותו לארץ ישראל. אך למרות בקשתו, הקב”ה אינו נענה למשה ומשיב לו : “עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה–וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ: כִּי-לֹא תַעֲבֹר, אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה” (פרק ג’, פסוק כ”ז). עוד הוא אומר למשה “וְצַו אֶת-יְהוֹשֻׁעַ, וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ”, שכן יהושע עתיד להנהיג את עם ישראל. אחר כך משה ממשיך בנאומיו ומזהיר את בני ישראל בנוגע לקיום המצוות “לֹא תֹסִפוּ, עַל-הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, וְלֹא תִגְרְעוּ, מִמֶּנּוּ–לִשְׁמֹר, אֶת-מִצְוֹהת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם”. מכאן אנו למדים שיש לקיים את המצוות כלשונן, אין להוסיף ואין לגרוע ומי שמקיים את מצוות השם, הקב”ה משיב לו גמול “וְאַתֶּם, הַדְּבֵקִים, בַּיהוָה, אֱלֹהֵיכֶם–חַיִּים כֻּלְּכֶם, הַיּוֹם” (פרק ד’, פסוק ד’). בחלק זה משה מזכיר לבני ישראל את עשרת הדיברות ואת מעמד הר סיני.

בהמשך נאומו משה מתריע מפני העם שמא יאבדו את דרכם ויעשו הרע בעיניו ובאם יעשו כן זה יביא לגלות “וְהֵפִיץ יְהוָה אֶתְכֶם, בָּעַמִּים; וְנִשְׁאַרְתֶּם, מְתֵי מִסְפָּר, בַּגּוֹיִם, אֲשֶׁר יְנַהֵג יְהוָה אֶתְכֶם שָׁמָּה” (פרק ד’, פסוק כ”ז). בנוסף משה מזכיר לבני ישראל את כל הניסים אשר הקב”ה עימם ” אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים: אֵין עוֹד, מִלְּבַדּוֹ” (פרק ד’, פסוק ל”ה). אחר כך מוזכרות שלושת ערי המקלט, אליהם יכול להימלט כל הרוצח בשגגה וכן ישנה חזרה על עשרת הדיברות. בתום ציון עשרת הדיברות מובאת פרשת “שמע” שהיא כידוע היסוד האמוני לקשר ההדוק ולברית עם בורא עולם.

בסוף הפרשה משה מזכיר שוב את החשש מפני עבודת אלילים “לֹא תֵלְכוּן, אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים–מֵאֱלֹהֵי, הָעַמִּים, אֲשֶׁר, סְבִיבוֹתֵיכֶם” (פרק ו’ פסוק י”ד). וכן מזהיר מפני התבוללות “וְלֹא תִתְחַתֵּן, בָּם”. אך למרות האזהרות, משה מזכיר לנו כי הקב”ה הוא “הָאֵל, הַנֶּאֱמָן–שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְו‍ֹתָו, לְאֶלֶף דּוֹר” ולכן עלינו לשמור את תורתו ומצוותיו.
“וְשָׁמַרְתָּ אֶת-הַמִּצְוָה וְאֶת-הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם—לַעֲשׂוֹתָם” (פרק ז’, פסוק י”א).