פרשת השבוע-פרשת משפטים, ספר שמות

by azorlieli | Feb 4, 2016 | כללי, פרשת השבוע

בפעם שעברה אלי עזור לי הציג את פרשת בשלח,ספר שמות

“וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם” (פרק כ”א , פסוק א’). פרשת השבוע עוסקת במצוות ובדינים רבים כגון דיני נזיקין, דיני ממונות וכן במצוות רבות שבין אדם לחברו. תחילה נפתחת בדיני עבד עברי: “כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד; וּבַשְּׁבִעִת–יֵצֵא לַחָפְשִׁי, חִנָּם” (פרק כ”א , פסוק ב’). כאשר אדם נתפס בשעת גניבה ואינו יכול להשיב את אשר גנב, הוא נמכר כעבד ע”י בית הדין ומשלם את חובו. העבד משתחרר בתום שש שנים (אלא אם כן העבד בוחר להישאר מסיבות שונות ואז הופך לעבד נרצע), שכן אדם יהודי הוא עבד לקב”ה ולא לאדם אחר. כמו כן, לעבד ישנם זכויות ותנאים סוציאליים הוגנים ומטרת תקופה זו, היא לתקן את דרכו הרעה של העבד וללמדו למעשים טובים. לאחר מכן הפרשה מפרטת במרוכז דיני נזקי גוף ודיני ממון וכן דינים שונים ביניהם: מצוות שמירת שבת, אזכור של שלושת הרגלים, מצוות שמיטה, איסור ערבוב בשר וחלב:”לא-תְבַשֵּׁל גְּדִי, בַּחֲלֵב אִמּו” ֹואיסור עבודה זרה:”לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם”.

כריתת ברית בין בני ישראל לקב”ה

כאשר משה מסיים לספר לעם את כל המשפטים נכרתת ברית בין עם ישראל לקב”ה: “וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית, וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם; וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע” (פרק כ”ד , פסוק ז’). טקס הברית כולל הקרבת קורבנות וזבחים שבני ישראל מקריבים לקב”ה ומשה בונה מזבח תחת הר סיני ומקריב שם קורבנות ביחד עם אהרון וזקני העם. לאחר מכן הקב”ה מצווה על משה לעלות להר סיני בכדי לקבל את לוחות הברית: “וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה–וֶהְיֵה-שָׁם; וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת-לֻחֹת הָאֶבֶן, וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי, לְהוֹרֹתָם” (פרק כ”ד , פסוק י”ב). לפני שמשה עולה אל הר סיני הוא ממנה את הזקנים ואת אהרון וחור לשמור על המחנה בו נמצא העם. הפרשה מסתיימת בעלייתו של משה להר סיני למשך ארבעים יום וארבעים לילה: “וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן, וַיַּעַל אֶל-הָהָר; וַיְהִי מֹשֶׁה, בָּהָר, אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים לָיְלָה” (פרק כ”ד , פסוק י”ח).

פרשת השבוע- בא, ספר שמות-אלי עזור לי

by azorlieli | Jan 14, 2016 | כללי, פרשת השבוע

בפעם הקודמת עסקנו בפרשת וארא-ספר שמות
פרשת בא ממשיכה לספר על המכות, אשר מכה הקב”ה במצרים. אך לפני שלושת המכות האחרונות, הקב”ה שולח את משה לפרעה: “וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים, עַד-מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי; שַׁלַּח עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי” (פרק י’ פסוק ג’). פרעה משיב למשה ואהרון ושואל אותו “מִי וָמִי, הַהֹלְכִים” ומשה עונה: ” ויֹּאמֶר מֹשֶׁה, בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ; בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ, נֵלֵךְ–כִּי חַג-יְהוָה, לָנוּ” (פרק י’ פסוק ט’). פרעה מסרב ועונה כי הוא מוכן שרק הגברים ילכו, ואז הקב”ה משלח במצרים את המכה השמינית- ארבה כבד מאוד. לאחר מכן הקב”ה מקשה את לב פרעה ומכה בהם את המכה התשיעית- חושך, בני ישראל כידוע אינם סבלו מהמכות: “וּלְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר, בְּמוֹשְׁבֹתָם”.

טרם המכה העשירית והאחרונה- בכורות, הקב”ה אומר למשה: “עוֹד נֶגַע אֶחָד אָבִיא עַל-פַּרְעֹה וְעַל-מִצְרַיִם–אַחֲרֵי-כֵן, יְשַׁלַּח אֶתְכֶם מִזֶּה”. ועוד אומר למשה שיישאלו מהמצרים כלי כסף וזהב, ובכך למעשה הקב”ה מקיים הבטחתו “וייצאו ברכוש גדול”. משה מזהיר את פרעה בפני המכה האחרונה ויוצא מארמונו. 

חג הפסח ומכת בכורות 

הקב”ה מכין את בני ישראל לקראת היציאה ממצרים, וקובע כי חודש ניסן, יהיה: “רֹאשׁ חֳדָשִׁים: רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם, לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה” (על כן חודש ניסן הוא חודש הגאולה, כי בו יצאו בנ”י ממצרים), וכן מפרט להם את דיני קרבן הפסח ואת איסור אכילת החמץ “שִׁבְעַת יָמִים, מַצּוֹת תֹּאכֵלו.. כָּל-מַחְמֶצֶת, לֹא תֹאכֵלוּ; בְּכֹל, מוֹשְׁבֹתֵיכֶם, תֹּאכְלוּ, מַצּוֹת” (פרק י”ב פסוקים טו’ ו-כ’).הקב”ה אומר לבני ישראל שימרחו את דם הקרבן על המשקוף וכך הוא ייפסח עליהם: “וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת, עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם, וְרָאִיתִי אֶת-הַדָּם, וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם; וְלֹא-יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית, בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם” (פרק י”ב פסוק י”ג). 

בחצות הלילה הקב”ה בכבודו ובעצמו יורד מצרימה להכותם : “וַיהוָה הִכָּה כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם”. ואז פרעה נכנע קורא למשה ואהרון ואמר להם ” קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי”. הפרשה מסתיימת בדינים נוספים הקשורים לחג הפסח, במצוות קידוש בכורות, מצוות סיפור יציאת מצרים. הפסוק האחרון בפרשה מתייחס למצוות תפילין: “והָיָה לְאוֹת עַל-יָדְכָה, וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ: כִּי בְּחֹזֶק יָד, הוֹצִיאָנוּ יְהוָה מִמִּצְרָיִם” (פרק י”ג פסוק ט”ז).