אלי עזור לי מציג- ט”ו בשבט
אלי עזור לי מציג את ט”ו בשבט כפי שלא הוצג מעולם.
“אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם.
בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים.
בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי.
בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיּעָה וְלַיְרָקוֹת.
בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ.” (מסכת רה”ש א’,א’).
לחג הט”ו בשבט המוזכר לראשונה במסכת רה”ש, ישנה חשיבות רוחנית רבה וכן חשיבות הלכתית בכל הנוגע לעבודת האדמה (שמיטה, מעשרות, תרומות, ערלה וכו’). הפירוש של רש”י לדברים הנ”ל הם כי: “עבר רוב ימות הגשמים, שהוא זמן רביעה, ועלה השרף באילנות ונמצאו הפירות חונטים מעתה”. למעשה עד לט”ו בשבט, ירדו רוב גשמי השנה והפירות שצמחו על האילנות חנוטים- הפכו מפרח לפרי. אם כן פירות שחנטו לפני ט”ו בשבט נחשבים לפירות של שנה שעברה ואלו שחנטו לאחר החג, הינם פירות של השנה החדשה.
בט”ו בשבט אנו כמובן נוהגים לאכול וליהנות מפירות הארץ בדגש על שבעת המינים (חשוב לשים לב לענייני כשרות בפירות היבשים), לנטוע עצים ולחזק את הקשר עם אדמת ארץ ישראל הקדושה. יש הנוהגים גם כן לערוך סדר ט”ו בשבט ולומר דברי הודאה ולשבח את תנובת הארץ.
כי האדם עץ השדה
לא בכדי נאמר בתורה “כי האדם עץ השדה” (דברים כ’, י”ט). הרי הטבע כולו הוא נזר הבריאה של הקדוש ברוך הוא, והוא מספק לנו, בני האדם, משאבים רבים ויקרים לאין ערוך ועלינו לשמור עליו מכל משמר. אם נתייחס לדוג’ לנושא ההתחממות הגלובלית שהינו עניין בינלאומי, ולעובדה כי רוב המומחים טוענים כי הסיבה לכך היא פליטת גזי חממה. אפשר לומר שלא בדיוק שמרנו על הטבע שלנו. רק לאחרונה נערכה ועידת אקלים בינלאומית שעסקה בפתרונות לצמצום ההתחממות. בני האדם הם שותפים מלאים לבריאה וליצירה, ואנו צריכים ללמוד מהטבע ולא להרוס אותו.
אחד הדברים החשובים אותם ניתן ללמוד מהטבע הינו הצמיחה, ובמילים אחרות הגדילה וההתפתחות. הרי אחת מהמטרות אליהם הגענו לעולם היא להמשיך את הבריאה ולהביא ילדים לעולם, זה כוח היצירה שלנו כבני אדם. בהתחלה האדם הוא כגרעין קטן, הנשתל באדמה ואט אט הוא צומח ובהמשך גם מכה שורשים וכמובן נותן פירות כך גם האילן, הנותן פירותיו שבעתיד לבוא יצמחו מהם פירות חדשים. אך חשוב לזכור כי צריך להשקיע בעץ ולטפח אותו עד שהוא יניב פירות. ובדיוק כשם שצריך לעבוד קשה את האדמה, להשקות, לגזום, וכו’ כך אנו צריכים לטפח ולהצמיח את ילדנו. ולא רק את דור העתיד עלינו לטפח, גם את הקשר הזוגי עלינו לטפח ועלינו לשאוף כל הזמן לצמיחה.
עניין הגאולה אף הוא, נמשל לצמח, עלינו להיות מוכנים ובשלים ואנו מחכים בסבלנות ומתפללים בכל יום שהגאולה תגיע, ואנו צריכים להמתין בנחת עד לבואה. שכן הצמיחה האמיתית באה מבפנים, מתוך תוכנו. ומה שעוזר לנו לצמוח זה לימוד תורה ומעשים טובים והם למעשה הגשם שלנו והחמצן שלנו. בכדי שנוכל לגדול ולצמוח באמת, אנו צריכים ללמוד מהעצים, וכמותם – להתחזק ולהתעודד ולזכור כי גם כשקשה ורוח הסערה מטלטלת אותנו ורוצה לשבור אותנו, התורה היא המים החיים וגשמי הברכה לצמיחת הנשמה שלנו.
בעזרת השם שנזכה לגאולה בקרוב ושנזכה ליהנות מהפירות המתוקים של ארצנו הקדושה.
“דע לך
שכל רועה ורועה
יש לו ניגון מיוחד
משלו
דע לך
שכל עשב ועשב
יש לו שירה מיוחדת
משלו
ומשירת העשבים
נעשה ניגון
של רועה …
ומשירת העשבים
מתמלא הלב
ומשתוקק”
שירת העשבים נעמי שמר (ע”פ ר’ נחמן מברסלב)
Recent Comments