פרשת השבוע-ספר במדבר, פרשת נשא

פרשת השבוע-ספר במדבר, פרשת נשא

בשבוע שעבר עסקנו בפרשת השבוע במדבר,ספר במדבר

 פרשת השבוע

“נשא”, קוראים תמיד בסמיכות לחג השבועות הבא עלינו לטובה. פרשה זו הינה הפרשה הארוכה ביותר בתורה ויש בה 176 פסוקים.

פרשת השבוע הנוכחית ממשיכה מהיכן שהפרשה הקודמת הסתיימה ומתחילה בתיאור תפקידם של משפחות הלווים גרשון ומררי בבית המקדש. עבודתם של בני גרשון היא: “וְנָשְׂאוּ אֶת-יְרִיעֹת הַמִּשְׁכָּן, וְאֶת-אֹהֶל מוֹעֵד, מִכְסֵהוּ, וּמִכְסֵה הַתַּחַשׁ אֲשֶׁר-עָלָיו מִלְמָעְלָה; וְאֶת-מָסַךְ–פֶּתַח, אֹהֶל מוֹעֵד” (פרק ד’ פסוק כ”ה). “וּמִשְׁמַרְתָּם–בְּיַד אִיתָמָר, בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן”. עבודתם של בני משפחת המררי היא: “..קַרְשֵׁי, הַמִּשְׁכָּן, וּבְרִיחָיו, וְעַמּוּדָיו וַאֲדָנָיו; וְעַמּוּדֵי הֶחָצֵר סָבִיב וְאַדְנֵיהֶם, וִיתֵדֹתָם וּמֵיתְרֵיהֶם, לְכָל-כְּלֵיהֶם, וּלְכֹל עֲבֹדָתָם; וּבְשֵׁמֹת תִּפְקְדוּ, אֶת-כְּלֵי מִשְׁמֶרֶת מַשָּׂאָם” (פרק ד’ פסוקים ל”א-ל”ב). כמו כן, משה מצווה לפקוד את הזכרים בני הלוי מגיל 30-50 והם אלו שיעבדו בנשיאת בני המשכן.

בהמשך מתוארים שלוש פרשיות והן דיני מעילה, פרשת סוטה ופרשת נזיר. פרשת סוטה מתארת מצב בו האישה נחשדת בבגידה בבעלה “אִ֥ישׁ אִישׁ֙ כִּֽי-תִשְׂטֶ֣ה אִשְׁתּ֔וֹ וּמָֽעֲלָ֥ה ב֖וֹ מָֽעַל”. כאשר עולה חשד זה, האישה צריכה לעבור טקס של שתיית מים מרים בבית המקדש בפני הכהן. אם היא אכן מעלה בבעלה, המים יזיקו לה ואם היא לא חטאה מובטח לה כי בטנה תישא פרי.

פרשת נזיר: “אִ֣ישׁ אֽוֹ-אִשָּׁ֗ה כִּ֤י יַפְלִא֙ לִנְדֹּר֙ נֶ֣דֶר נָזִ֔יר לְהַזִּ֖יר לַֽיהֹוָֽה; מִיַּ֤יִן וְשֵׁכָר֙ יַזִּ֔יר חֹ֥מֶץ יַ֛יִן וְחֹ֥מֶץ שֵׁכָ֖ר לֹ֣א יִשְׁתֶּ֑ה וְכָל-מִשְׁרַ֤ת עֲנָבִים֙ לֹ֣א יִשְׁתֶּ֔ה וַֽעֲנָבִ֛ים לַחִ֥ים וִֽיבֵשִׁ֖ים לֹ֥א יֹאכֵֽל” (פרק ו’ פסוקים ב’-ג’). בנוסף לאי שתיית היין הנזיר מתחייב לא להסתפר ולא להיטמא למת. ואם בשגגה נטמא למת עליו להביא קורבן, להיטבל במקווה ולגלח את שערו ולהתחיל את ימי ההתנזרות מחדש. בתום פרשיה זו הקב”ה מצווה את אהרון ובניו כי יברכו את בני ישראל בברכת הכהנים בעת חנוכת המשכן : “יְבָֽרֶכְךָ֥ יְהֹוָ֖ה וְיִשְׁמְרֶֽךָ ; יָאֵ֨ר יְהֹוָ֧ה | פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ; יִשָּׂ֨א יְהֹוָ֤ה | פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם”.

הפרשה מסתיימת בפסוק: “וּבְבֹ֨א מֹשֶׁ֜ה אֶל-אֹ֣הֶל מוֹעֵד֘ לְדַבֵּ֣ר אִתּוֹ֒ וַיִּשְׁמַ֨ע אֶת-הַקּ֜וֹל מִדַּבֵּ֣ר אֵלָ֗יו מֵעַ֤ל הַכַּפֹּ֨רֶת֙ אֲשֶׁר֙ עַל-אֲרֹ֣ן הָֽעֵדֻ֔ת מִבֵּ֖ין שְׁנֵ֣י הַכְּרֻבִ֑ים וַיְדַבֵּ֖ר אֵלָֽיו” (פרק ז’, פסוק פ”ט). ממנו ניתן ללמוד כיצד הקב”ה נגלה אל משה לאחר הקמת המשכן.

חג שבועות – זמן מתן תורה

חג שבועות – זמן מתן תורה

“בשבועות מקבלין התורה, ואז יכולין לקבל חיות חדש ולהמשיך רפואה להראה” (רבי נחמן מברסלב)

“וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ, בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים.”
חיכינו שבעה שבועות, ספרנו את ספירת העומר, ציינו וחגגנו לאחרונה את ל”ג בעומר והנה סוף סוף, חג השבועות הגיע. חג הקציר הינו החג השני (והקצר) מבין שלושת הרגלים, והוא מכונה במקרא גם חג הביכורים, וכמובן מכונה על פי חז”ל חג מתן תורה. שכן ציון מועדה של קבלת התורה, אינו נמצא במקרא. מהות הביכורים הינה בכך שאנו מביאים מתנות לקב”ה, קרי עולים לרגל לירושלים לבית המקדש ונותנים לקב”ה את מיטב פירות ארצנו המשובחים ביותר ואת קרבן הביכורים, “וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה’, בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם: מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה – לֹא תַעֲשׂוּ” (ספר במדבר).

ידוע כי בליל החג נוהגים ללמוד תורה כל הלילה. בגמרא מצוין כי זמן מתן התורה הינו למעשה טקס החתונה שלנו עם הקב”ה, וחשוב לומר כי ליל שבועות הינו עת רצון גדול ונפלא ועלינו להאריך בלימוד תורה בליל זה. אנו מפארים את הקב”ה ומודים לו בכך שאנו מביאים לו ביכורים ומברכים על הזכות ועל המתנה הגדולה שהוא העניק לנו –התורה. וכמו רות המואבייה שהשתוקקה אל הקב”ה בכל מאוד. עלינו לרצות ולאמץ את סם החיים לחיקנו וזה יוביל אותנו לחיבור ולקירוב פנימי, עמוק ואמיתי.

“בואו נקבל על עלינו עתה “מתן תורה”, ולא נסתכל על שום בריה שבעולם, אין לנו שום דבר בזה העולם רק את הקדוש ברוך הוא, הרגילו את עצמכם לדבר אליו יתברך בשפת האם שלכם” (קונטרס מתן תורה, הרב יהודה אשל”ג-בעל הסולם).

תיקון ליל שבועות- לילה לבן

רבי נחמן אומר לנו : “וְזֶה שֶׁנְּעוֹרִין בְּלֵיל שָׁבוּעוֹת וְאוֹמְרִים הַהַתְחָלָה וְהַסּוֹף מִכָּל סֵפֶר, כִּי הַהַתְחָלָה וְהַסּוֹף שֶׁל כָּל סֵפֶר, זֶה בְּחִינַת הַכֹּחַ וְהַפֹּעַל, כִּי הַתְחָלַת הַסֵּפֶר הוּא בְּחִינַת כֹּחַ, כִּי עֲדַיִן כָּל הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה הֵם עֲדַיִן בְּכֹחַ, וְאַחַר שֶׁגּוֹמְרִין הַסֵּפֶר זֶה בְּחִינַת שֶׁכְּבָר יָצָא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל” (ליקוטי הלכות). לפיכך, על ידי לימוד תיקון ליל שבועות הנמשך כל לילה ובו אנו קוראים ולומדים את ההתחלה ואת הסיום של פרשות השבוע, הכתובים והנביאים, התורה שבעל פה, תרי”ג מצוות וכו’. נוכל להוציא מן הכוח אל הפועל , ז”א שנוכל לתקן.

יחד עם זאת חשוב לציין שנאמר כי ליל שבועות ישמש דוגמא , ישליך על השנה כולה וישפיע על איכות הלימוד בשנה הבאה. לכן, חשוב לזכור כי בחג השבועות אנו למעשה מקבלים את התורה מחדש, ושבמעמד הר סיני הקב”ה בכבודו ובעצמו נתן לנו את תורתו. לכן עלינו ללמוד מתוך שמחה גדולה מאוד ובדבקות רבה. בנוסף, עלינו גם להיזהר שמא נירדם בזמן תפילת שחרית וקריאת התורה ומוסף.
עניין נוסף בחג הוא אכילת מאכלי חלב ולכך יש סיבות שונות, אחת הסיבות היא העניין הרוחני שבדבר, שכן נאמר “דבש וחלב תחת לשונך” וכשם שהחלב יכול להזין אותנו, כך התורה הינה המזון הרוחני של האדם.

לסיכום, הקב”ה נתן לנו את התורה-סם החיים, מזון רוחני שבלעדיו אנו לא יכולים להתקיים. עלינו לזכור כי קבלת התורה הינה עבודה עצומה שדורשת מאמץ יומיומי ושרק אם נתקדם לאט, ניקח אחריות על המעשים שלנו, ונסמוך על אבינו שבשמיים. אזי נהיה ראויים לקבלת התורה, ונוכל להוציא מן הכוח אל הפועל.

“ואתה תמלא רחמים עלי, ועזרני ותושיעני על ידי זה, ותוציאני מהרה מטומאה לטהרה, מחול לקודש, מיגון לשמחה, משעבוד לגאולה ומאפלה לאור גדול, עד אשר נזכה בחג השבועות הקדוש, ביום החמישים, שאתה תשוב אלינו, ותפתח לנו שער החמישים הקדוש ותשפיע עלינו רחמים גדולים וחסד עליון משם, באופן שנזכה לתקן הכל ולשוב אליך באמת תמיד”. (ליקוטי תפילות)

מערכת אלי עזור לי